דלג לתוכן
🌾שבועות 2027

שבועות לילדים

ארבעה סיפורים קצרים להקראה, איך מסבירים את החג לילד קטן, פעילויות לפי גיל — ומה חשוב לדעת על חלב ומוצרי חלב לקטנים, ועל משחקי מים ושמש בתחילת הקיץ.

שבועות 2027: יום שישי, 11 ביוני. החג מתחיל ביום חמישי, 10 ביוני בערב, ובישראל נמשך יום אחד. השנה הוא חל ביום שישי, וממשיך ישר לשבת.
חופשת שבועות בגנים ובבתי הספר היסודיים (שנה״ל תשפ"ז): 10 ביוני–11 ביוני, חוזרים ב־13 ביוני. לפי חוזר משרד החינוך לחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי; מעונות יום פועלים לפי לוח אחר. כל החופשות

מה זה שבועות — במילים של ילד

אפשר להקריא כמו שזה, לילד בן 2 עד 6:

״שבועות הוא החג של השדות והפירות: החיטה כבר גבוהה וצהובה, ופעם היו מביאים את הפירות הראשונים שגדלו — הביכורים — במתנה. לפי המסורת, בחג הזה גם קיבלו את התורה. אז לובשים לבן, אוכלים גבינה ועוגת גבינה, ויש מקומות שבהם אפילו מתיזים מים.״

  • להתחיל ממה שהם רואים: הסל שהם מכינים לגן, שיבולת חיטה, החולצה הלבנה, הגבינה על השולחן. ההסבר נתלה על משהו מוחשי.
  • ״ביכורים״ לפעוט בן שנתיים או שלוש: ״הפרי הראשון שגדל — נותנים אותו במתנה.״ זה מספיק.
  • מגיל 4–5 אפשר להוסיף את מתן תורה — ״היום שבו קיבלו את התורה, הספר עם הסיפורים והמצוות״ — ואת סיפור רות.
  • למה אוכלים מאכלי חלב? יש כמה הסברים במסורת, ואף אחד מהם לא חובה לפעוט. ״כי זה החג הלבן״ הוא תשובה טובה לגמרי.
  • התזת המים היא מנהג של חלק מהקהילות, לא של כולן. אם זה המנהג אצלכם — שווה לקבוע את הכללים לפני שמתחילים (ראי בטיחות במים, למטה).

הסל של נעמה

גיל 2–4 · כ־2 דקות הקראה

לקראת שבועות אמרה הגננת: ״מחר כל ילד מביא סל קטן, ובתוכו משהו שגדל.״

בערב קישטו נעמה ואבא קופסת נעליים בנייר צבעוני ובסרט ירוק, והניחו בפנים עלה גדול של חסה, כמו שמיכה.

״מה נשים בסל?״ שאל אבא. נעמה פתחה את המקרר. ״מלפפון!״ — והמלפפון נכנס לסל. ״גזר!״ — והגזר נכנס לסל.

ואז ראתה נעמה בקערה על השולחן תאנה אחת, רכה וסגולה. התאנה הראשונה מהעץ בחצר של סבתא.

״את התאנה הזאת אני רוצה לאכול,״ אמרה. היא החזיקה אותה ביד והריחה אותה. היא הריחה מתוק.

״את יודעת,״ אמר אבא, ״זה בדיוק מה שהיו עושים פעם בשבועות. כשגדל הפרי הראשון — הכי יפה, זה שהכי מחכים לו — היו מביאים אותו במתנה. קראו לזה ביכורים.״

נעמה חשבה, וחשבה, וחשבה. ואז הניחה את התאנה בעדינות באמצע הסל, על עלה החסה. ״שתהיה במקום הכי טוב.״

בבוקר לבשה נעמה חולצה לבנה, ואבא שם לה על הראש זר קטן של פרחים. בגן ישבו כל הילדים במעגל, כל אחד עם סל: אחד עם עגבניות, אחת עם לימון, אחד עם שיבולת של חיטה.

כשהגיע התור שלה, הרימה נעמה את הסל גבוה־גבוה. ״הבאתי ביכורים! והתאנה הזאת היא הראשונה.״

וכל הגן מחא כפיים. ובערב, אצל סבתא, חיכתה לה על העץ תאנה שנייה — רק בשבילה.

שאלה אחרי הסיפור: מה נעמה שמה בסל? ומה את/ה היית שם/ה בסל שלך?

מה כל אחד נותן לחג?

גיל 1–3 · כ־2 דקות הקראה

לפני שבועות יצא עומר לחווה, לשאול את כולם שאלה אחת: ״מה אתם נותנים לחג?״

״מוּוּוּ,״ אמרה הפרה. ״אני נותנת חלב. ומהחלב עושים גבינה לבנה, ויוגורט, ולבן.״

״מֶהֶה,״ אמרה העז. ״גם אני נותנת חלב. ומהחלב שלי עושים גבינה קטנה ועגולה.״

״קוֹ־קוֹ־קוֹ,״ אמרה התרנגולת. ״אני נותנת ביצה — בשביל עוגת הגבינה. אבל רק אחרי שהעוגה נאפית בתנור!״

״שְשְשְש,״ לחשה החיטה בשדה, כשהרוח עברה בה. ״אני נותנת קמח — בשביל לחם, ובשביל חלה.״

והשמש לא אמרה כלום. היא רק חייכה וחיממה את השדה, כדי שהחיטה תגדל.

עומר חזר הביתה וחשב. ״כולם נותנים משהו לחג. ומה אני נותן?״

״אתה,״ אמרה אמא, ״נותן את הדבר הכי חשוב.״ ״מה?״ ״חיבוק.״

ועומר נתן לה חיבוק גדול־גדול. מוּוּוּ.

שאלה אחרי הסיפור: איך עושה הפרה? ומה היא נותנת?

רות והשיבולים שנשארו בשדה

גיל 4–6 · כ־3 דקות הקראה
לפי מגילת רות, שקוראים בשבועות — במילים שלנו.

לפני הרבה מאוד שנים חיתה אישה בשם נעמי. היא גרה רחוק מהבית, בארץ מואב, ושם קרו לה דברים עצובים מאוד. בסוף נשארה איתה רק רות — האישה של הבן שלה.

״אני חוזרת הביתה, לבית לחם,״ אמרה נעמי. ״את צעירה. תישארי כאן, עם המשפחה שלך.״

אבל רות החזיקה לה את היד. ״לאן שאת הולכת — גם אני הולכת. לא אשאיר אותך לבד.״

הן הלכו יחד בדרך הארוכה, והגיעו לבית לחם בדיוק כשקצרו את השעורה. השדות היו צהובים, והאנשים חתכו את השיבולים ואספו אותן לערימות.

לנעמי ולרות לא היה מה לאכול. אז רות הלכה לשדה. בזמן ההוא היה כלל יפה: מי שקוצר את השדה שלו לא אוסף כל שיבולת אחרונה. מה שנופל על הארץ — משאירים בשביל מי שאין לו.

רות הלכה מאחורי הקוצרים, התכופפה, ואספה שיבולת, ועוד שיבולת. השמש הייתה חמה והגב כאב, אבל היא המשיכה.

בעל השדה, איש טוב בשם בועז, ראה אותה. ״מי זאת?״ שאל. ״זו רות,״ ענו לו, ״שבאה עם נעמי ולא עזבה אותה.״

בועז ניגש אליה. ״תשתי מהמים שלנו, תאכלי איתנו לחם, ותישארי בשדה שלי.״ ואחר כך לחש לקוצרים: ״תשאירו לה בכוונה עוד כמה שיבולים על הארץ.״

בערב חזרה רות לנעמי עם סל מלא שעורה. ״מי היה כל כך טוב אלייך?״ שאלה נעמי. ורות סיפרה לה הכול.

ובסוף הסיפור רות ובועז התחתנו, ונולד להם תינוק, ונעמי חיבקה אותו חזק־חזק. כי רות לא עזבה את נעמי, ובועז השאיר שיבולים למי שצריך — ובזכות שניהם, לאף אחד כבר לא היה חסר.

שאלה אחרי הסיפור: מה רות עשתה בשביל נעמי? ומה בועז עשה בשביל רות?

הדלי של יואב

גיל 2–4 · לפני השינה · כ־2 דקות הקראה

בבוקר שבועות ירד יואב עם סבתא לחצר. סבתא הביאה דלי קטן עם מים וכמה כוסות פלסטיק.

״כשהייתי קטנה,״ סיפרה סבתא, ״בשבועות כל הילדים בשכונה היו מתיזים מים אחד על השני, וצוחקים וצוחקים.״

יואב מילא כוס. שְׁפְּלַאש! על הרגליים של סבתא. ״איי, קר!״ צחקה סבתא.

שְׁפְּלַאש! על העציץ של הגרניום. ״תודה,״ אמרה סבתא בקול של עציץ, ״הייתי כל כך צמא.״

הם השקו את העגבנייה, ואת הנענע, ואת החתול — לא, את החתול לא. החתול ברח מהר מתחת לשיח.

כשהדלי כמעט נגמר, סבתא הפכה אותו, והמים האחרונים זרמו אל הערוגה. ״למה שפכת?״ שאל יואב.

״כי מים שנשארים בדלי זה לא משחק לקטנים,״ אמרה סבתא. ״משחקים במים רק כשמישהו גדול ממש ליד. וכשגומרים — מרוקנים.״

בערב, אחרי האמבטיה, שכב יואב במיטה בפיג׳מה הלבנה של החג. ״סבתא, גם העננים מתיזים מים?״

״כשיורד גשם,״ אמרה סבתא. ״אבל בקיץ הם נחים. כמוך.״

יואב עצם את העיניים ושמע בראש שְׁפְּלַאש קטן, ועוד אחד, יותר ויותר בשקט — עד שנרדם.

שאלה אחרי הסיפור: על מי יואב התיז מים? ולמה סבתא רוקנה את הדלי בסוף?

פעילויות לשבועות לפי גיל

פשוטות, בבית או בחצר, בלי לקנות כמעט כלום. הערת הבטיחות נמצאת בתוך כל פעילות.

גיל 1–2

לגעת, לטעום ולשכשך — הכול בטווח זרוע.

  • משחק מים בגיגית: כמה סנטימטרים של מים, כוסות וכפות למזוג. מבוגר יושב צמוד כל הזמן, ובסוף מרוקנים את הגיגית מיד — תינוק יכול לטבוע גם במים רדודים (ראי בטיחות במים).
  • טעימה לבנה: גבינה לבנה, יוגורט או לבן לא ממותקים, בכפית או על פרוסה. חלב פרה כמשקה — רק מגיל שנה.
  • פירות הקיץ ליד השולחן ובישיבה: ענבים חצויים לאורך וחתוכים לחתיכות קטנות, דובדבנים בלי גלעין וחתוכים, אבטיח בלי גרעינים.
  • להסתכל על שיבולת חיטה ולמשש אותה כשהיא ביד של מבוגר. היא דוקרנית, והחלקים הקטנים שלה לא לפה.
  • לבוש לבן ונוח, וכובע. יוצאים החוצה בבוקר המוקדם או אחר הצהריים, ומחפשים צל.

גיל 2–4

סל ביכורים, מיון, והשקיה במקום בריכה.

  • סל ביכורים מקופסת נעליים: מקשטים בנייר ובסרטים, וממלאים בירקות ופירות גדולים ושלמים — מלפפון, גזר, תפוח, לימון. בסל הכול שלם; את מה שאוכלים חותכים בנפרד, ליד השולחן.
  • מיון ״מה בא מהפרה?״: אריזות ריקות ונקיות של גבינה, יוגורט וחלב, לצד לחם ותפוח — ומחליטים יחד מה עשוי מחלב.
  • להשקות את הגינה או את העציצים במזלף או בכוס: משחק מים בלי בריכה, בצל ובשעות הבוקר.
  • לעזור באפייה: לערבב את הגבינה, לשפוך קמח, לקשט. את הכף עם הבלילה — כשיש בה ביצה לא אפויה — לא מלקקים.
  • תחפושת של חקלאי: כובע קש, חולצה לבנה ושיבולת מנייר. בלי חוטים או סרטים ארוכים סביב הצוואר.

גיל 4–6

לספר את רות, לאפות יחד, ולשחק במים עם כללים.

  • לספר את סיפור רות עם בובות או עם דמויות מנייר, ולשאול: ״מה היית עושה במקום בועז?״
  • לאפות יחד עוגת גבינה אפויה: הילד מודד ומערבב, המבוגר אחראי על התנור. אפשר לשים פחות סוכר ממה שכתוב במתכון.
  • משחקי מים בחצר: ספוגים, דליים ואקדחי מים — עם כללים שמסכמים מראש: לא רצים ליד מים, לא מתיזים בפנים של מי שלא רוצה, ומבוגר אחד ״אחראי מים״ בלי טלפון ביד.
  • בריכה או ים בחופשת החג: רק במקום עם מציל, הילד במרחק נגיעה, ומצופי ידיים — כתוספת, לא כתחליף להשגחה. גלגל ים — לא.
  • לזרוע זרעי חיטה בכוס עם אדמה או צמר גפן רטוב, להשקות מעט כל יום, ולראות ״שדה״ קטן גדל על אדן החלון.

שבועות בגן: טקס הביכורים

רוב הגנים חוגגים בימים שלפני החג, ולא ביום עצמו.

  • טקס הביכורים בגן הוא בדרך כלל בימים שלפני שבועות: הילדים באים בלבן, עם סל קטן של פירות או ירקות, ולפעמים ההורים מוזמנים. השנה החופשה מתחילה ב־10 ביוני, אז החגיגה תהיה לפני כן.
  • חופשה: לפי לוח החופשות של משרד החינוך, הגנים ובתי הספר היסודיים סגורים ב־10 ביוני–11 ביוני, וחוזרים ב־13 ביוני. מעונות יום ומשפחתונים פועלים לפי לוח משלהם — כדאי לשאול.
  • מה שמים בסל: ירקות ופירות שלמים. ואם בגן מגישים פירות לאכילה — לילדים מתחת לגיל 5 ענבים חצויים לאורך ודובדבנים בלי גלעין. אפשר לשאול את הגננת איך הם מוגשים לקטנים.
  • ילד עם אלרגיה לחלב — לדבר עם הגננת לפני החגיגה, לשאול מה יוגש, ולשלוח איתו חלופה משלו.
  • בגדים לבנים: עדיף משהו שלא חבל להכתים. בטקס יש פירות, אדמה ולפעמים גם מים.
  • ואם הילד חוזר הביתה עם כוס של זרעי חיטה — ממשיכים בבית: מעט מים כל יום, ליד חלון, ומחכים לנבט הראשון.

חלב, גבינות ועוגת גבינה לקטנים

שבועות הוא החג הכי ״חלבי״ בשנה. מה משרד הבריאות אומר על חלב לפני גיל שנה, איך מזהים אלרגיה — ומתי פונים לעזרה.

  • חלב פרה כמשקה — רק מגיל שנה. משרד הבריאות: ״עד גיל שנה, אסור לתת לתינוקות חלב ניגר״ (משרד הבריאות)
  • מוצרי חלב בתוך האוכל — כן, כבר מתחילת המזונות המשלימים, סביב חצי שנה: ״אפשר להציע מזונות העשויים מחלב פרה, כמו גבינה לבנה, אבל לא להציע חלב פרה כמשקה או כתחליף לתמ"ל או לחלב אם.״ (משרד הבריאות)
  • ובמידה: מוצרי חלב דלים בברזל, ולכן לא כדאי שיהיו העיקר בצלחת של תינוק. משרד הבריאות: ״אפשר לשלב מעט מוצרי חלב, לא ממותקים (כמו גבינה לבנה, יוגורט, לבן).״ (משרד הבריאות)
  • מאכל חדש — אחד בכל פעם, ועדיף ביום רגיל בבית ולא באמצע ארוחת חג. ה-NHS ממליץ להכיר לתינוק מגיל חצי שנה את המזונות שעלולים לעורר אלרגיה, חלב פרה ביניהם, כמו כל מזון אחר — אחד־אחד, כדי שאפשר יהיה לזהות תגובה. (NHS)
  • סימנים לתגובה אלרגית, לפי משרד הבריאות: פריחה וגרד, נפיחות בשפתיים או בפה, הקאה, כאב בטן או שלשול, שיעול, צפצופים או קוצר נשימה. בדרך כלל הם ״מופיעים תוך דקות עד כשעתיים מרגע החשיפה לאלרגן.״ (משרד הבריאות)
  • באלרגיה לחלב פרה זה יכול לקחת יותר זמן — לפי ה-NHS עד שלושה ימים — ולהיראות כמו החמרה באקזמה, שלשול או עצירות. סימן כזה, או חשד שחוזר, הוא סיבה לפנות לרופאת הילדים. לא מוציאים חלב מהתפריט על דעת עצמך: ה-NHS מזהיר שזה עלול לפגוע בתזונה של הילד. (NHS)
  • מתי מיד, מד״א 101: קושי בנשימה, צפצופים, נפיחות בלשון או בגרון, חיוורון, ישנוניות חריגה — או תגובה בשתי מערכות בגוף בבת אחת (למשל פריחה וגם הקאות). במצב כזה משרד הבריאות מורה ״להתקשר למד"א ולדאוג לפינוי לחדר מיון.״ ילד שכבר יש לו מזרק אפינפרין — מזריקים מיד, לפני הכול. (משרד הבריאות)
  • ילד עם אלרגיה ידועה לחלב — חגיגת שבועות בגן מלאה גבינות ועוגות. משרד הבריאות: ״חשוב לעדכן את הצוות החינוכי בגנים ובבתי הספר לגבי אלרגיה קיימת.״ כדאי לשאול מראש מה יוגש, ולשלוח איתו חלופה משלו. (משרד הבריאות)
  • עוגת גבינה אפויה — בסדר. עוגת גבינה קרה, מוס או קרם שמכינים עם ביצים לא מבושלות — לא לקטנים. ה-NHS ממליץ להימנע אצל תינוקות וילדים צעירים מקינוחים עם ביצה לא מבושלת, מבלילה לא אפויה ומגלידה ביתית (ההחרגה שם היא לביצים בריטיות עם חותמת מיוחדת, שאין בישראל). ומאותה סיבה — לא מלקקים את כף הבלילה. (NHS)
  • גבינות רכות עם עובש לבן או כחול (כמו ברי, קממבר ורוקפור) וגבינות מחלב לא מפוסטר — לא לתינוקות ולפעוטות, בגלל סיכון לליסטריה. גבינה לבנה, קוטג׳, גבינת שמנת וגבינה צהובה מפוסטרות — כן, מגיל חצי שנה. (NHS)
  • מתוק — במידה. ה-NHS ממליץ לא לתת לילדים עד גיל 4 מאכלים ומשקאות עם סוכר מוסף, ומשרד הבריאות ממליץ ״להפחית צריכה ותדירות של מאכלים ומשקאות ממותקים״ — פרוסה של עוגת גבינה בחג היא בסדר, כחלק מהארוחה ולא כנשנוש לאורך היום. ודבש — לא מתחת לגיל שנה, בגלל סכנת בוטוליזם. (משרד הבריאות) (NHS) (משרד הבריאות)
  • ענבים, זיתים ועגבניות שרי — עד גיל 5 חוצים לאורך וחותכים לרצועות או לחתיכות קטנות; דובדבנים — קודם מוציאים את הגלעין. משרד הבריאות: ״מאכלים שחתוכים לטבעות עלולים לחסום את קנה הנשימה.״ ועוגה עם אגוזים או שקדים שלמים או שבורים — לא מתחת לגיל 5. (משרד הבריאות)

כבר מתחילים מוצקים? מעקב הכנסת אלרגנים · מה אפשר להציע בכל גיל

בטיחות: משחקי מים, בריכה ושמש

שבועות פותח את הקיץ: התזת מים, בריכה מתנפחת, ים ראשון. כאן הכלל אחד — מבוגר צמוד, במרחק נגיעה.

  • טביעה שקטה ומהירה: ילד שטובע לא צועק ולא קורא לעזרה. משרד הבריאות: ״תינוקות עלולים לטבוע אפילו בעומק מים של 10 ס"מ בלבד.״ (משרד הבריאות)
  • משחק מים בשבועות — בגיגית, בבריכה מתנפחת, עם דליים או בחוף — רק כשמבוגר אחד מוגדר כמשגיח, צמוד ובלי טלפון. בטרם: ״קובעים בכל רגע נתון מבוגר אחראי שתפקידו להשגיח על הילד במרחק נגיעה וללא הסחות דעת״ (בטרם)
  • וכשגומרים — מרוקנים. בטרם: ״בריכה מתנפחת, דלי וגיגית מרוקנים מיד בתום השימוש״ (בטרם)
  • כמה משפחות יחד? משרד הבריאות מציע תורנות של ״משגיחי מים״ במשמרות של כ־15 דקות, כך שבכל רגע ברור מי אחראי — ולא ״כולם מסתכלים״, שבפועל אומר שאף אחד לא. (משרד הבריאות)
  • מצופים: ״מצופי ידיים מומלצים לשימוש, אך אינם מהווים תחליף להשגחה״ וגלגל ים מסוכן לתינוקות ולפעוטות — הם נוטים ליפול קדימה, עם הראש למים. (בטרם) (משרד הבריאות)
  • ים ובריכה ציבורית — רק כשיש מציל. בבריכת פעוטות במלון, בצימר או בבית פרטי בדרך כלל אין מציל, וההשגחה כולה עלייך. (משרד הבריאות)
  • תינוק מתחת לחצי שנה — לא בשמש ישירה. משרד הבריאות: ״לא לחשוף אותם לשמש ישירה בשום מקרה.״ ואם אין צל ובגד שמכסה, ה-AAP מתיר מעט קרם הגנה על אזורים קטנים, כמו הפנים. (משרד הבריאות) (AAP)
  • מגיל חצי שנה — בשעות הבטוחות יותר, לפני 10 בבוקר ואחרי 4 אחר הצהריים, עם צל, כובע רחב שוליים, בגד שמכסה, ומסנן קרינה SPF 30 ומעלה שמיועד לילדים. מורחים שוב אחרי כל יציאה מהמים ואחרי ניגוב במגבת. ושותים מים, גם כשמשחקים במים. (משרד הבריאות)
  • בלע משהו שלא היה צריך — פרח או עלה מקישוטי החג, קרם הגנה, חומר לבריכה — והוא יציב, נושם ומתנהג כרגיל: המרכז הארצי למידע בהרעלות, 04-7771900. יש סימנים — קושי בנשימה, שינוי בהכרה, פרכוס: מד״א 101, מיד. ובכל מקרה, ״אל תעודדו הקאה״ (משרד הבריאות)

בטיחות בבית לפי גיל

מקורות

נבדק לאחרונה מול המקורות ב־.

הסיפורים נכתבו במיוחד לעמוד הזה, ואפשר להקריא אותם בבית ובגן. למדיניות התוכן
פסח עם פעוטות · פורים לגיל הרך · ט״ו בשבט לילדים · סיפורים לחנוכה