האנציקלופדיה להורים

הרדמה אזורית הניתנת בלידה להקלה על כאבי הצירים.

תגובה חיסונית לחלבון בחלב פרה, נפוצה אצל תינוקות.

בליטה רכה באזור הטבור, שכיחה ולרוב נסגרת מעצמה.

בכי בלתי פוסק בשעות הערב אצל תינוקות בריאים.

תהליך המעבר מחיתול לשירותים, לרוב בגיל 2-3.

מצב נפשי הדורש תמיכה, שונה מ"דכדוך" חולף.

הזנת התינוק בחלב אם, מומלצת בלעדית עד גיל 6 חודשים.

חזרת המחזור החודשי לאחר הלידה, תלוית הנקה.

אבן דרך מוטורית, מופיעה בדרך כלל בגיל 7-10 חודשים.

תרכיבים המגנים מפני מחלות, לפי לוח משרד הבריאות.

תחנות בריאות העוקבות אחר התפתחות התינוק.

צביעה צהבהבה של העור בימים הראשונים לחיים.

כאבי רגליים לסירוגין אצל ילדים, לרוב לא מזיקים.

לידה לפני שבוע 37, הדורשת מעקב מיוחד.

התחלת האכלה במזון מלבד חלב, מגיל 6 חודשים.

שיבוש זמני בדפוסי השינה סביב קפיצות התפתחות.

גירוי עורי באזור החיתול, נפוץ וניתן למניעה.

כלי להשוואת גדילת התינוק לאוכלוסייה.

משחק שמלמד את התינוק על קביעוּת עצמים.

צירי תרגול לא-סדירים לקראת סוף ההריון.

ההבנה שעצמים קיימים גם כשאינם נראים.

עליית תוכן הקיבה לוושט, גורם לפליטות.

איבר זמני המזין את העובר במהלך ההריון.

בדיקת אולטרסאונד מקיפה של איברי העובר.

הופעת השיניים הראשונות, לרוב מגיל 6 חודשים, עם אי-נוחות.

המעבר ההדרגתי מהנקה לתזונה אחרת, בקצב המתאים לשניכם.

זיהום שכיח באוזן התיכונה, מלווה בכאב וחום.

התפתחות לא תקינה של מפרק הירך, ניתנת לטיפול בגילוי מוקדם.

שכיבה על הבטן בהשגחה, לחיזוק שרירי הצוואר והגב.

מצוקה כשההורה מתרחק — שלב התפתחותי תקין מגיל 8 חודשים.

חום מעל 38°C; בתינוק מתחת לגיל 3 חודשים — פנייה מיידית.

עטיפת התינוק בבד לתחושת ביטחון ולשינה רגועה יותר.

אמצעי הרגעה נפוץ — עם יתרונות וכמה שיקולים בשימוש.

הנוזל העוטף את העובר ומגן עליו ברחם.

עלייה ברמת הסוכר בדם בהריון, מאובחנת בבדיקת העמסה.

פורמולה (תמ״ל) להזנת תינוקות כתחליף או השלמה לחלב אם.

מחסור בברזל, שכיח בתינוקות מגיל חצי שנה.

מחלה נגיפית מדבקת עם פריחה שלפוחיתית, נכללת בחיסון.

זיהום נגיפי בדרכי הנשימה הקטנות, שכיח בחורף.

חשיפה מוקדמת ומבוקרת למזונות אלרגניים, מגיל תחילת המוצק.

עין דומעת ומפרישה אצל תינוקות, לרוב חולפת מעצמה.

פריחה קטנה מחום ומהזעה, נפוצה בקיץ.

נזק לשיניים מחשיפה ממושכת לנוזל ממותק בבקבוק.

פרכוס על רקע עליית חום, מפחיד מאוד אך לרוב שפיר.

זיהום נגיפי עם שיעול נבחני וצרידות, מחמיר בלילה.

השטחה של אזור בגולגולת מלחץ ממושך באותה תנוחה.