מי מתחבא בתחפושת?
גיל 2–4 · כ-2 דקות הקראה
בבוקר של פורים עמד בסלון אריה קטן. היו לו רעמה צהובה, זנב ארוך ואוזניים עגולות.
״שלום, אריה,״ אמרה אמא. ״ראית במקרה את מיקה? חיפשתי אותה בכל הבית.״
האריה שאג: ״רררר!״ ואז צחק.
״זאת לא שאגה של אריה,״ אמרה אמא. ״זה צחוק שאני מכירה…״
באותו רגע נכנס לסלון פרפר גדול עם כנפיים כחולות. ״שלום, פרפר! ראית את אבא? חיפשתי אותו בכל הבית.״
הפרפר נפנף בכנפיים — ואז הוריד את הכובע. זה היה אבא!
האריה הקטן הסתכל על אבא הפרפר, ואז הוריד גם הוא את הרעמה. ״זאת אני! מיקה!״
״מיקה!״ קראה אמא וחיבקה אותה. ״כמעט לא זיהיתי אותך.״
״אבל אמא,״ לחשה מיקה, ״גם כשאני אריה — אני עדיין אני.״
״נכון,״ אמרה אמא. ״ובפורים אפשר להיות אריה, פרפר או כל מה שרוצים — ומתחת לתחפושת, כולם נשארים בדיוק מי שהם.״
שאלה אחרי הסיפור: אם היית מתחפש/ת היום, למה היית רוצה להתחפש?