דלג לתוכן
🎭פורים 2027

פורים לגיל הרך

תחפושות בטוחות לתינוקות ופעוטות, ארבעה סיפורים קצרים להקראה, איך מסבירים את המגילה לילד קטן, ומה לא שמים במשלוח מנות לילד מתחת לגיל 5.

פורים 2027: יום שלישי, 23 במרץ. קריאת המגילה ביום שני, 22 במרץ בערב ושוב בבוקר. בירושלים חוגגים שושן פורים יום אחד אחרי, ביום רביעי, 24 במרץ. השנה היא שנה מעוברת, ולכן פורים חל באדר ב׳ — מאוחר מהרגיל.
חופשת פורים בגנים ובבתי הספר היסודיים (שנה״ל תשפ"ז): 23 במרץ–24 במרץ, חוזרים ב-25 במרץ. לפי חוזר משרד החינוך לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי; מעונות יום פועלים לפי לוח אחר. כל החופשות

מי מתחבא בתחפושת?

גיל 2–4 · כ-2 דקות הקראה

בבוקר של פורים עמד בסלון אריה קטן. היו לו רעמה צהובה, זנב ארוך ואוזניים עגולות.

״שלום, אריה,״ אמרה אמא. ״ראית במקרה את מיקה? חיפשתי אותה בכל הבית.״

האריה שאג: ״רררר!״ ואז צחק.

״זאת לא שאגה של אריה,״ אמרה אמא. ״זה צחוק שאני מכירה…״

באותו רגע נכנס לסלון פרפר גדול עם כנפיים כחולות. ״שלום, פרפר! ראית את אבא? חיפשתי אותו בכל הבית.״

הפרפר נפנף בכנפיים — ואז הוריד את הכובע. זה היה אבא!

האריה הקטן הסתכל על אבא הפרפר, ואז הוריד גם הוא את הרעמה. ״זאת אני! מיקה!״

״מיקה!״ קראה אמא וחיבקה אותה. ״כמעט לא זיהיתי אותך.״

״אבל אמא,״ לחשה מיקה, ״גם כשאני אריה — אני עדיין אני.״

״נכון,״ אמרה אמא. ״ובפורים אפשר להיות אריה, פרפר או כל מה שרוצים — ומתחת לתחפושת, כולם נשארים בדיוק מי שהם.״

שאלה אחרי הסיפור: אם היית מתחפש/ת היום, למה היית רוצה להתחפש?

הרעשן שלמד ללחוש

גיל 2–4 · כ-2 דקות הקראה

לרעשן של יואב היה קול גדול מאוד. טְרְרְרְרְ! כשיואב סובב אותו, כל הבית שמע.

״טְרְרְרְרְ!״ עשה הרעשן במטבח, והחתול ברח מתחת לכיסא.

״טְרְרְרְרְ!״ עשה הרעשן במסדרון — ומהחדר נשמע בכי קטן. התינוקת נועם התעוררה.

יואב הסתכל על הרעשן. ״אתה רועש מדי,״ אמר לו.

אמא הרימה את נועם וליטפה לה את הגב. ״רעשן זה דבר שמח,״ אמרה, ״אבל אוזניים של תינוקות הן קטנות ועדינות. בוא נמצא לו קול של לחישה.״

יואב סובב את הרעשן לאט לאט. טְ… רְ… רְ… זה נשמע כמו חתול שמגרגר.

נועם הפסיקה לבכות והסתכלה. יואב סובב עוד פעם, לאט. נועם חייכה.

בערב, בבית הכנסת, כשהחזן קרא בשם של המן — כולם עשו רעש גדול. גם יואב. טְרְרְרְרְ!

ובדרך הביתה, כשנועם כבר נרדמה בעגלה, יואב סובב את הרעשן בלחישה. טְ… רְ… רְ… ״לילה טוב,״ לחש לה.

שאלה אחרי הסיפור: איך נשמע רעש חזק? ואיך נשמע רעש של לחישה?

אסתר האמיצה

גיל 4–6 · כ-3 דקות הקראה

לפני הרבה מאוד שנים, בארץ רחוקה בשם פרס, היה מלך שקראו לו אחשוורוש. היה לו ארמון ענק, ובארמון גרה המלכה אסתר.

אסתר הייתה יהודייה, אבל המלך לא ידע את זה. רק מרדכי, בן הדוד שלה שגידל אותה, ידע.

בארמון עבד גם איש גאוותן בשם המן. המן רצה שכולם ישתחוו לו. כולם השתחוו — חוץ ממרדכי.

המן כעס מאוד. הוא כעס כל כך, שהחליט לעשות רע לכל היהודים שגרו בממלכה. הוא הטיל גורל — פּוּר — כדי לבחור את היום. ומזה בא השם ״פורים״.

מרדכי שלח הודעה לאסתר: ״רק את יכולה לעזור. לכי למלך ובקשי ממנו.״

אסתר פחדה. אסור היה להיכנס אל המלך בלי שהוא קרא לך. אבל היא נשמה עמוק, לבשה את השמלה היפה שלה, ונכנסה.

המלך הושיט אליה את שרביט הזהב שלו — סימן שהיא רצויה. ״מה את מבקשת, אסתר?״

אסתר סיפרה לו את האמת: שהיא יהודייה, ושהמן רוצה לפגוע בעם שלה. המלך הבין מה המן תכנן, והפסיק אותו.

היהודים ניצלו, ושמחו כל כך — עד שהחליטו שבכל שנה, באותו יום, יחגגו: יתחפשו, ישמחו, ישלחו זה לזה מתנות של אוכל ויעזרו למי שצריך.

וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בפורים עד היום.

שאלה אחרי הסיפור: מתי הרגשת שפחדת, ובכל זאת עשית משהו אמיץ?

משלוח מנות לשכנה הקטנה

גיל 3–6 · לפני השינה · כ-2 דקות הקראה

יום לפני פורים הכינה אלה סלסלה. ״זה משלוח מנות,״ הסבירה לדובי שלה. ״מתנה של אוכל, בשביל חברים.״

לסלסלה של סבתא שמה אלה אוזן המן. לסלסלה של הגננת שמה תפוח אדום ומבריק.

״ומה נשים לשירה, השכנה הקטנה?״ שאל אבא.

שירה הייתה בת שנה וחצי. היו לה רק כמה שיניים, והיא אהבה לשים הכול בפה.

אלה חשבה. ״סוכרייה?״ ״סוכרייה קשה זה לא לתינוקות,״ אמר אבא. ״היא יכולה להיתקע להם בגרון.״

״אגוזים?״ ״גם לא. אגוזים זה לילדים גדולים.״

אלה חשבה עוד. ״אני יודעת! בננה רכה. ועוגייה רכה. וגם…״ היא רצה לחדר וחזרה עם ספר קרטון קטן, עם תמונה של ברווז. ״את הספר הזה אני כבר לא צריכה. שירה תאהב אותו.״

למחרת צלצלה אלה בדלת של השכנים. שירה פתחה את הספר, הצביעה על הברווז ואמרה: ״גה!״

״זה אומר תודה,״ צחקה אמא של שירה.

ובלילה, כשאלה נכנסה למיטה, היא לחשה לדובי: ״הכי כיף במשלוח מנות זה לא לקבל. זה לראות מישהו פותח.״

שאלה אחרי הסיפור: מה היית שם/ה במשלוח מנות לחבר/ה שלך?

איך מסבירים פורים ואת המגילה לפעוט

קצר, מוחשי, ועם סוף טוב.

  • משפט אחד מספיק לפעוט: ״בפורים מתחפשים, שמחים ונותנים מתנות, כי פעם מלכה אמיצה בשם אסתר עזרה לעם שלה.״ את הסיפור המלא אפשר לספר בגיל 4 ומעלה (״אסתר האמיצה״ למעלה).
  • את המגילה לא צריך לספר בשלמותה. מה שילד קטן צריך ממנה הוא המבנה: היה מישהו רע, הייתה מישהי אמיצה, והכול נגמר טוב.
  • להתחיל ממה שהם רואים: התחפושת, הרעשן, הסלסלה. ״כשאומרים את השם של המן — עושים רעש״ הוא משחק שפעוט מבין מיד.
  • פעוטות רבים נבהלים מאנשים בתחפושת, ובמיוחד ממסכות. זה טבעי. עוזר לתת להם לראות אתכם מתחפשים ומורידים את התחפושת, כמו בסיפור ״מי מתחבא בתחפושת?״.
  • לתת תפקיד: לבחור מה נכנס למשלוח המנות, לצלצל בפעמון של השכנים, להגיד ״פורים שמח!״. ככה ״לתת לאחרים״ הופך למשהו שעושים, לא רק שומעים עליו.
  • לא להיבהל משאלות כמו ״למה המן היה רע?״. ״מה את/ה חושב/ת?״ היא תשובה טובה, וגם ״לפעמים אנשים מתנהגים לא יפה, ואז צריך מישהו אמיץ שיגיד את האמת.״

תחפושות לתינוקות ולפעוטות

רעיונות פשוטים — ומה לבדוק לפני שמלבישים.

  • לתינוקות: תחפושת שמתחילה מבגד גוף רגיל — אבטיח (בגד גוף ירוק וכובע אדום), דבורה (פסים צהובים ושחורים), ענן (בגד לבן וכובע רך). כובע או בגד במקום משהו על הפנים.
  • פרפר או פרת משה רבנו: כנפיים מבד רך שנתפרות לגב הבגד, בלי חוטים או סרטים סביב הצוואר.
  • אריה או חתול: קפוצ׳ון בצבע המתאים ורעמה או אוזניים שתפורות לברדס — בלי מסכה.
  • כבאית, רופא, טבח או אופה: בגדים שיש בבית ואביזר אחד גדול ורך. הילד מרגיש בתפקיד, והתחפושת לא מפריעה לו לזוז ולשחק.
  • תחפושת בזוג עם אח או הורה: שמש וענן, מלח ופלפל, דבורה ופרח. לפעוטות שמתביישים זה עוזר להיות ״חלק מקבוצה״.

בטיחות בתחפושת

אש, חנק, ראייה ונפילות — ארבעת הדברים שתחפושת יכולה לסבך.

  • תחפושת קנויה: לחפש אישור של מכון התקנים הישראלי. עדיפה תחפושת קצרה וצמודה לגוף — שרוולים נפוחים, חצאיות רחבות וגלימות ארוכות עלולים להתלקח במגע עם אש, וגם להכשיל.
  • תחפושת ביתית: לא להשתמש בחומרים דליקים כמו צמר גפן ונוצות, ולא בשרוכים, סרטים או חוטים ארוכים שעלולים להיכרך סביב הצוואר.
  • חלקים קטנים — כפתורים, פונפונים, פעמונים, נצנצים ואבני חן מודבקות — נתלשים בקלות ונכנסים לפה. בתחפושת של ילד מתחת לגיל 3 עדיף לוותר עליהם, או לבדוק שהם תפורים היטב.
  • מסכה: לפי משרד הבריאות, מסכות לא מתאימות לילדים קטנים כי שדה הראייה שלהם עוד לא מפותח. לתינוקות — שום דבר שמכסה את הפנים, את האף או את הפה.
  • איפור: רק מוצרי איפור פנים וגוף שיש להם אישור של משרד הבריאות, ולבדוק קודם על שטח עור קטן. לתינוקות אפשר לוותר על איפור לגמרי — כובע עושה את אותה העבודה.
  • אורך ונעליים: שולי התחפושת מעל הקרסול, ונעליים נוחות וסגורות. לילד שהולך בחושך — צבעים בהירים או פס מחזיר אור.
  • מורידים את התחפושת ואת כל האביזרים לפני משחק במתקנים, ותמיד לפני שינה. כובעים, ברדסים וכנפיים לא נכנסים למיטה של תינוק.
  • לא להלביש תחפושת עבה מעל בגדים חמים. תינוק לא מספר שחם לו — בודקים בעורף אם הוא מזיע.

משלוח מנות לילדים קטנים — וסכנת חנק

רוב מה שנכנס למשלוח מנות רגיל לא מתאים לילד מתחת לגיל 5.

  • לילדים מתחת לגיל 5, משרד הבריאות ממליץ לשים במשלוח המנות ממתקים במרקם רך וקל ללעיסה, ולא לתת ממתקי גומי, אגוזים ופיצוחים, פופקורן, סוכריות קשות, מסטיקים עגולים ואוזני המן במילוי אגוזים.
  • גם צעצועים זעירים — בתוך המשלוח או בתוך ביצת הפתעה — הם סכנת חנק בגיל הזה.
  • ענבים, עגבניות שרי וכל פרי עגול: עד גיל 5 חוצים לאורך וחותכים לרצועות או לחתיכות קטנות. חיתוך לעיגולים לא מספיק — עיגול יכול לחסום את קנה הנשימה.
  • דבש — לא לתינוקות מתחת לגיל שנה, גם לא בתוך עוגה או עוגייה ביתית (לפי משרד הבריאות, בגלל הסכנה לבוטוליזם).
  • את המשלוחים שהילד מקבל ממיינים לפני שהוא פותח אותם, ומוציאים את מה שלא מתאים לגילו. סבתא התכוונה לטוב — אבל הסוכרייה עדיין קשה.
  • אוכלים בישיבה ובהשגחה — לא תוך כדי ריצה, משחק או הליכה בתחפושת.
  • אלרגיות: במשלוח לגן או לחברים לבדוק את הרכיבים (בוטנים, אגוזים, שומשום, חלב, ביצים, גלוטן, סויה) ולשאול את הגננת אם יש בגן כללים משלה.
  • רעיונות שמתאימים לקטנים: פרי רך וחתוך, עוגייה רכה, לחמנייה מתוקה, אוזן המן במילוי תמרים או ריבה, ספר קרטון, צבעי שעווה עבים, בועות סבון (עם מבוגר).

רעשנים, קפצונים ונפצים

הרעש של פורים שמח — עד שהוא קרוב מדי לאוזן או ליד.

  • משרד הבריאות ממליץ להימנע לגמרי מחזיזים, זיקוקים, נפצים וקפצונים. הם גורמים בכל שנה לכוויות ולפציעות בידיים ובעיניים, גם אצל מי שרק עמד קרוב.
  • קפצונים ופיקות לא שומרים בכיס — הם עלולים להתפוצץ מחיכוך או ממכה. אם יש כאלה בבית, הם נשארים באריזה, גבוה, רחוק מהישג היד של ילדים.
  • תינוקות ופעוטות מרחיקים ממקום שבו מפוצצים קפצונים, גם אם ״רק הגדולים משחקים״. רעש חזק ופתאומי קרוב לאוזן עלול לפגוע בשמיעה — ואצל תינוק גם מבהיל מאוד.
  • רעשן: לא מסובבים אותו ליד האוזן של תינוק. רעשן פלסטיק שנשבר עלול להשאיר חלקים קטנים וחדים — אותו מוציאים מהמשחק.
  • תרסיסי שלג ומשחקי לייזר: לפי משרד הבריאות, הם עלולים לפגוע בעיניים ואף לגרום לעיוורון. לא מכוונים לפנים, ולקטנים עדיף בלי.
  • אם יש כוויה מקפצון: מים זורמים בטמפרטורת החדר, כמה דקות ארוכות. לא קרח ולא משחות. כוויה בפנים, בעיניים, בכפות הידיים או בשטח גדול — לרופא, ובמקרה חמור — מד״א 101.

עדלאידע, מסיבות והמון אנשים

איך נהנים מהתהלוכה בלי לאבד אף אחד בדרך.

  • לתינוקות — מנשא או עגלה, ועדיף לעמוד בשולי הקהל ולא בצפיפות שליד המסלול. לפעוטות שכבר הולכים — יד ביד, או בעגלה כשהקהל נהיה צפוף.
  • לצלם את הילד בתחפושת עוד בבית. אם הוא נאבד, התמונה מראה בדיוק מה הוא לובש — ובעדלאידע יש עשרות אריות קטנים.
  • מספר הטלפון של ההורה על צמיד או על פתק תפור בתוך התחפושת. ולילד שכבר מדבר: ״אם הלכת לאיבוד, עומדים במקום ומבקשים עזרה משוטר או מאמא עם ילדים.״
  • לקבוע מראש נקודת מפגש ברורה, למקרה שמתפצלים.
  • להתרחק מהרמקולים ומהמשאיות עם המוזיקה. אם התינוק נבהל או בוכה מהרעש — זה הזמן ללכת קצת הצידה.
  • מים, כובע ונקודת עצירה. אירוע ארוך ברחוב מעייף ילד קטן יותר ממה שנראה, וזה בסדר לחזור הביתה לפני הסוף.
  • אם המבוגרים שותים — מבוגר אחד נשאר פיכח ואחראי על הילדים לאורך כל האירוע.

מקורות להמלצות הבטיחות: משרד הבריאות — בטיחות בפורים · משרד הבריאות — מניעת חנק בהאכלת תינוקות וילדים · משרד הבריאות — דבש מתחת לגיל שנה (בטיחות בראש השנה) · בטרם — המדריך לחג פורים בטוח. זה מידע כללי ולא תחליף לייעוץ רפואי. בכל שאלה על ילד מסוים — לרופא/ת הילדים או לאחות בטיפת חלב, ובמצב חירום — מד״א 101.

הסיפורים נכתבו במיוחד לעמוד הזה, ואפשר להקריא אותם בבית ובגן. למדיניות התוכן
בטיחות ציוד לילדים · סיפורים לחנוכה · הכנת הבכור ללידת אח