לוח החיסונים לתינוקות בישראל

משרד הבריאות ממליץ לחסן במועד: ״דחייה במתן החיסונים משאירה את התינוק או התינוקת שלך לא מוגנים, ובמקרה של חשיפה למחוללי המחלות האלה, הם עלולים להידבק.״ הדחייה משנה גם את שאר הלוח: ״אם יש עיכוב במתן מנה של חיסון מסוים, זה ישפיע על מועד מתן המנה הבאה של אותו החיסון ואף על מועד קבלת חיסונים אחרים.״ אם עולה סיבה לדחות, ההחלטה היא של אחות טיפת חלב או הרופא/ה, לא לבד מול הלוח.

משרד הבריאות ממליץ להשלים: ״אם לא מחסנים במועד המומלץ, חשוב להשלים את החיסון בהקדם האפשרי.״ איזו מנה ניתנת עכשיו ומתי הבאה — את זה קובעת אחות טיפת חלב לפי מה שכבר ניתן לילד ורשום בפנקס החיסונים.

זה הנוהג המקובל בלוח הישראלי — למשל בגיל חודשיים ניתנים שלושה חיסונים יחד. הגוף מתמודד בכל יום עם חשיפה למספר גדול בהרבה של חיידקים ונגיפים מהסביבה, ומתן כמה חיסונים יחד אינו מעמיס עליו יותר מאשר מתן כל אחד בנפרד.

לפי משרד הבריאות, ״אם יש מחלה קלה ללא חום או עם חום לא גבוה (פחות מ-38 מעלות), למשל זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות, שלשול קל או זיהום מקומי – האחות תבחן את המידע וייתכן שמתן החיסון יוכל להתקיים במועד שנקבע.״ במחלת חום או מחלה זיהומית חריפה ״החיסון יידחה עד להחלמה מלאה״. בכל מקרה, אם התינוק לא מרגיש טוב, ״חשוב לספר על כך לאחות טיפת חלב, והיא תפעיל שיקול דעת אם לתת את החיסון במועד או לדחות אותו״.

לפי משרד הבריאות, תופעות במקום ההזרקה — אדמומיות, כאב, רגישות או נפיחות — ״לרוב הן מופיעות ב-24–48 השעות שלאחר קבלת החיסון״, ובאופן כללי התופעות ״לרוב קלות וחולפות תוך זמן קצר (יום עד 3 ימים)״. אחרי החיסון המרובע (MMRV) ״שכיח שיופיעו אדמומיות, כאב או נפיחות במקום ההזרקה, עליית חום ולעיתים גם פריחה קלה שלא מדבקת״, ומשרד הבריאות מציין בו גם תופעה נדירה: ״פרכוסים שלרוב קשורים לעליית חום במהלך 5–12 ימים לאחר קבלת החיסון״ — ואם זהו הפרכוס הראשון בחיים, ״יש לפנות מיד לחדר מיון״. חום שלא חולף אחרי 24–48 שעות הוא סיבה לפנות לקופה או למוקד.

לא. הטענה מקורה במחקר שהתפרסם ״בסוף שנות ה-90״, ולפי משרד הבריאות הוא ״הופרך בינתיים, והתגלו בו בעיות מתודיות ואתיות״, והמאמר ״הוסר כליל מהספרות המדעית״. מאז ״נערכו שורה של מחקרים על יותר ממיליון ילדים בכל העולם״, והקשר ״נשלל פעם אחר פעם״. עמדת משרד הבריאות: ״חיסונים בכלל, וחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) בפרט, אינם גורמים לאוטיזם.״