ספרים

"אני אוהבת אותך אהבת נפש," אומרת סבתא לנכדתה אביגיל. "אהבת נפש זה יותר מאהבה רגילה?" שואלת אביגיל.

כדי לענות על השאלה הזאת סבתא מקריאה לאביגיל מרשימותיה שבפנקסה הסודי.

"הסיפור נכתב עבור אביגיל, נכדתי," אומרת המחברת, "שאיני יכולה לפגוש לעיתים קרובות כי היא גרה בבריטניה, ומה שהניע אותי לכתיבתו הוא הגעגועים אליה והרצון להיות יותר בקרבתה. אני מקווה שקוראים נוספים, קטנים וגדולים, ייהנו מקריאתו."

זהו ספרה הראשון לילדים של ד"ר תמר נתנאל, חוקרת בתחום הביולוגיה ובעלת תואר שני בלימודי קולנוע. כעבודת גמר כתבה, ביימה והפיקה סרט קצר בשם "סימנים".

במהלך לימודי הקולנוע הכירה תמר את המאיירת והאנימטורית ורד אליעזרי גנשרוא. ורד ציירה את הסטורי-בורד לסרט הגמר של תמר. היה זה שיתוף הפעולה הראשון ביניהן. באמצעות המכחול מביעה ורד בכישרון ובהומור את התפעמותה מיופיו של הטקסט הכתוב.

זהו סיפור אגדה קסום ומרגש, המתאר את מסעו של פלא החילזון. לפלא הקטן מטרה גדולה: למצוא חברה ולהקים משפחה. אך הדרך להשגת המטרה נראית רחוקה ובלתי אפשרית... האם יתייאש בדרך? האם יצליח להשיג את מטרתו?

כשיש לנו מטרה ברורה, נוכל לפעול כדי להגשים אותה ולהרגיש סיפוק ואושר. אך מה יקרה אם לא נגשים את המטרה? אולי תיפתחנה לפנינו דרכים חדשות, טובות יותר?

בסיפור פלא החילזון הילדים מזדהים עם הגיבור, הפועל למען השגת מטרתו ואגב כך מעשירים את הידע שלהם: לומדים על החילזון, עונת הסתיו, ימות השבוע ומושגי המרחב.

פֶּלֶא הָיָה אַמִּיץ, שׁוּם דָּבָר לֹא עָצַר אוֹתוֹ הוּא זָחַל וְזָחַל וְהִתְקַדֵּם כָּל כָּךְ לְאַט הַאִם יַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם? וְאֶת מִי יִפְגֹּשׁ בַּדֶּרֶךְ?

ליאת ביטון־פז היא סופרת ילדים, גננת ומורה. מובילה בארץ בפיתוח משחקים וסיפורים ממוחשבים לילדים באפליקציית "טייני טאפ". "אני רואה בכל ילד עולם ומלואו, ויוצרת סיפורים שנוגעים בליבו של הילד ועוזרים לו ולהוריו לגלות ולהעצים את הכוחות שבו".

זהו סיפורו של גיא, המתמודד עם טיקים שבאים והולכים, לפעמים תנועות ולפעמים קולות שיכולים להיות לא נעימים ובמצבים הכי לא מתאימים. גיא לומד בהדרגה איך לשלוט בטיקים, כך שלא יפריעו לו יותר מדי, ולא מאפשר להם לנהל אותו. הוא ישמח ללמד גם אתכם!

להחזיק ת'טיק נועד לשקף את חוויית ההתמודדות היומיומית של ילדים ומתבגרים עם טיקים: אובדן השליטה בגוף, תגובות המשפחה, החברים והסביבה והשפעה על הדימוי העצמי. לצד האתגרים הנלווים לטיקים מדגים הספר את כוחותיו של גיא, גיבור הסיפור, ואת הכלים המסייעים לו בהתמודדותו. בכך הוא מעודד לאמץ נקודת מבט אופטימית בהתמודדות עם טיקים. הספר כולל גם מדריך טיקים מעשי, ייחודי מסוגו, לסיוע והכוונה של הורים ואנשי טיפול, המלווים ילדים ומתבגרים המתמודדים עם טיקים, וכן כולל מידע מרוכז לגבי מרכזי סיוע וטיפול בארץ.

הילה בר יפעת – פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכותרפיסטית ממוקדת. עבדה במרפאת טורט וטיקים בבית החולים “שניידר” כמתמחה, ולאחר מכן כאחראית הצוות הפסיכולוגי במרפאה. מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת, אוניברסיטת בר אילן.

ד”ר שרון צימרמן ברנר – פסיכולוגית שיקומית מומחית ומדריכה ב- CBT , מרצה לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. ייסדה וניהלה את מרפאת טורט וטיקים ב“שניידר”. נמנית עם כותבי קווי ההנחיה האירופיים לטיפול התנהגותי בתסמונת טורט.

"זהו ספר ראשון מסוגו בעברית ובכלל, המציג התייחסות מרעננת לטיפול ולהתמודדות עם טיקים. המחברות מביאות עימן ניסיון קליני מבוסס רב שנים, ונותר רק להודות להן על נכונותן לשתף בידע". ענת אימבר, ועד הפעולה לקידום הטיפול בטיקים ובתסמונת טורט בישראל

"ספר ייחודי המציג בשפה מובנת מה ניתן לעשות בטיפול התנהגותי על מנת לשפר את ההתמודדות עם טיקים. כלי חשוב בידי מטפלים, הורים והילדים עצמם לחיים שלמים יותר". ד"ר מיכאל רוטשטיין, נוירולוג ומנהל המרפאה להפרעות תנועה בילדים, ביה"ח דנה דואק

הנעליים מרחוב בלום-בלום הוא ספר פנטזיה מרהיב ומאויר, החושף לראשונה נקודת מבט ייחודית, שבה הנעל של "סינדרלה", הקלסיקה שהפכה להיות חלק מעולם הדמיון של כולנו, מגיעה לבית ברחוב בלום-בלום לחפש את אחותה התאומה, וכאן מתחילה ההרפתקה...

ויקטוריה אדלר-שרון, אחות בכירה בהכשרתה, בעלת תואר שני בניהול שירותי הבריאות, סופרת ומשוררת שפרסמה עד היום ארבעה ספרים למבוגרים: דם כחול אדום; כרישים ערים גם בלילה; קצרצרים; חוזה חדש לחיים. מקום זמן להיות – ספר שירה המתכתב עם צילומים מהעולם הגדול, בשיתוף עם בעלה, הצלם נסים שרון. אלבום שירים מ.ז.ל (מקום זמן להיות) בשיתוף עם נורית האן זיגלר, זמרת, יוצרת.

צבי פדלמן, בוגר מכללת ויצ"ו חיפה במסלול תקשורת חזותית, שימש כארט דירקטור בכיר במשרדי פרסום. עיצב ואייר למעלה מארבע מאות ספרים, מעצב תפאורות לתיאטרון, ומציג בתערוכות בארץ ובעולם איורים היפר-ריאליסטים.

שממית קטנה עוברת עם הוריה לגור במקום חדש ומרוחק. השממית מתרגשת לקראת המעבר, היא שמחה ומצפה לו, אבל כמו בכל מעבר גדול, עולים גם קשיים. היא נאלצת לקבל החלטות לא פשוטות, להיפרד מדמויות אהובות ומסביבה מוכרת. ההורים מתווכים ומרככים עבורה את המעבר באמפתיה, מכילים את האי ודאות שהיא חשה ונותנים מקום לרגשותיה.

זהו סיפור רגיש המבטא מה שילדים רבים חשים לפני מעבר גדול, מאפשר תחושה של הזדהות ומובנות, ובכך יכול לסייע להפחית את החשש ואת החרדה מהלא נודע, הכרוכים בשינוי.

חגית צוקר היא פסיכולוגית חינוכית מומחית. הספר נכתב מתוך עיסוק אישי ומקצועי בחוויית הרילוקיישן, במהלך מעבר שעשתה עם משפחתה לאנגליה.

"אִמָּא, בָּלַעְתִּי אֶת הַכַּדּוּר לְבַד. זֶה הָיָה מַמָּשׁ אֲבָל מַמָּשׁ פָּשׁוּט".

זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל אוֹגִי, יַלְדָּה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לִבְלֹעַ כַּדּוּר בַּבֹּקֶר. אוֹגִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן לְמַסָּע מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא הוּמוֹר, מַסָּע שֶׁנּוֹתֵן הַשְׁרָאָה לִילָדִים שֶׁמִּתְקַשִּׁים בִּמְשִׂימוֹת שׁוֹנוֹת.

רָאִיתִי בַּרְבּוּר עָשׂוּי מִטַּל נוֹפֵל וְדוּכִיפַת מִשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל עֲרָפֶל. רָאִיתִי טַוָּס עָשׂוּי מִבּוּעוֹת סַבּוֹן וְעָנָן שֶׁנִּרְאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ דֻּבּוֹן.

כל ילד יכול לשחק עם הדמיון שלו, ולעשות מה שהוא רוצה: ללכת, לרוץ, לעוף, לטוס ולהגיע לאן שבא לו. בספר הזה שיחקתי עימו גם אני. בחרתי מהזיכרון דברים שקרו באמת וכאלה שקרו בדמיון, ערבבתי חזק חזק, ומה שיצא הוא הספר ילד טוב קיבוץ. מקווה שתיהנו לקרוא אותו כמו שאני נהניתי לכתוב אותו.

שוני העורב נולד עם מום קטן בכנפו.

כיצד הוא מתמודד עם העניין?

איך מתייחסים אליו האחרים?

ומה עלינו ללמוד מכך?

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר, אב לשישה וסב לעשרה. בעבר מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

מספריו: נשיקה של נסיך, בלדה אורבנית, הולכים לאי־בוד, חברותא או מיתותא, הקרפדה אמרה תודה, החבר החדש של ניצן, מרדימים, סוס נדנדה, מתי כבר נגיע, הקש וגב הגמל, מגיעים לעמק השווה.

יולי, ילדת טבע שאוהבת לצייר.

לקראת סוף היום היא רעבה ומבולבלת ואינה יודעת איזו מנה לבחור לארוחת הערב.

אבא טמיר, מטפל באמנות ובטבע מציע לסייע לה באמצעות שיח רגשי.

יולי מבינה ששיחה תוכל לעזור לה להכיל את הרגש ולהאכיל את הרעב בצורה מודעת וקשובה יותר לגופה ולרגשותיה. יחד הם יוצאים למסע דמיוני בו רגשות, טעמים וצבעים מתערבבים (סינסתזיה).

פּוּנְץ' וּבָּנָנָה רוֹצִים לַעֲזֹר לְכֻלָּם, לִהְיוֹת גִּבּוֹרֵי עָל וּלְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם, אַךְ הֵם מְגַלִּים "כִּי מִסְּבִיבֵנוּ קָרוֹב, קָרוֹב, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב!"

"בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ אֶת הָרָעִים, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב בְּכָל אֶחָד, וְאָז נִמְצָא בּוֹ גִּבּוֹר מְיֻחָד!"

טוביה טוויג נולד למנשה ולדיאנה טוויג בשנת 1979 בישראל. הוא נשוי ללימור ולהם שלושה ילדים: טוהר, טל ואהבה. טוביה בילה את רוב חייו במחיצתם של ילדים והורים, ולדבריו: "הורים הם ילדים שיש להם ילדים". בתרמילו אלפי הופעות והצגות שבהן הוא מעניק לילדים ערכים בדרכים חווייתיות. מתוך ניסיונו ואמונתו שאב השראה לספר זה.

אנו מאחלים לכם הנאה רבה מקריאת הספר

להפתעות, לתגובות ולרכישת ספרים נוספים, אתם מוזמנים להצטרף לטוביה טוויג ברשתות החברתיות.

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר..."

נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר. הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא. סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה. נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים, אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד, לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר: אני יודע יותר..."

סיפור ילדים קלאסי ומרגש בסגנון ספרי הילדים הטובים שגדלנו עליהם. עמליה וישי הם ילדים למשפחה, המחנכת את ילדיה לערכים. תקציב המשפחה המוגבל אינו מונע מהילדים את אושרם, שכן הם מכינים את הצעצועים שלהם במו ידיהם. ביתם מצוי בשכנות לחנות צעצועים, הנראית לילדים כגן עדן עתיר בצעצועים נחשקים. בעל החנות מאפשר להם לשחק בחנותו. יום אחד נרכשת הבובה האהובה על עמליה בידי ילדה אחרת, ולבה נחמץ.

מתוך הסיפור:

עֲמַלְיָה נֶעֶצְבָה מְאֹד. הִיא לָקְחָה בְּיָדֶיהָ אֶת הַבֻּבָּה, חִבְּקָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה! וְגַם חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ בַּחֲנוּת! וְקוֹרְאִים לָהּ דּוֹרִית". הִתְרַעֲמָה עִדִּית וְקָרְאָה: "מַה פִּתְאֹם! זֹאת בֻּבָּה חֲדָשָׁה, לֹא מְשֻׁמֶּשֶׁת, הִיא לֹא הָיְתָה שֶׁל אַף אֶחָד, וְעַכְשָׁיו הִיא רַק שֶׁלִּי!" "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה!" קָרְאָה שׁוּב עֲמַלְיָה.

סיפור מקסים, המציג זוויות ראייה שונות ומעוררות מחשבה.

ד"ר עיינה פרידמן, אמנית רב־תחומית ואוצרת תערוכות אמנות. זהו ספר הילדים ה־12 שלה, והחמישי בהוצאת אוריון.