ספרים

הַמִפְלָצוֹן עוֹבֵר מַסַּע  – הוּא לוֹמֵד שֶׁמֻּתָּר לְפַחֵד  וּמֵבִין אֶת תַּפְקִיד הַפַּחַד וְכֵיצַד הוּא עוֹזֵר לוֹ. טֹהַר מַעֲנִיקָה לַמִּפְלָצוֹן כֵּלִים לְחִבּוּק הַפַּחַד וּלְהִתְמוֹדְדוּת אִתּוֹ, בְּעֶזְרַת מִפְלָצוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ מִפְלֶצֶת הָאוֹר, מִפְלֶצֶת הָאַהֲבָה, מִפְלַץ הַצְּחוֹק וְעוֹד. בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּר לוֹמְדִים הַיְּלָדִים לָקַחַת אַחְרָיוּת, לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמָם וְלַעֲזֹר לְמִפְלְצוֹן הַפַּחַד שֶׁבָּהֶם לְהֵרָגַע. הַסֵּפֶר גַּם כּוֹלֵל בּוֹנְנוּת (מֵדִיטַצְיַת) מִפְלָצוֹת לְרֹגַע וּלְבִטָּחוֹן.

טוביה טוויג נולד למנשה ולדיאנה טוויג בשנת 1979 בישראל. הוא נשוי ללימור ולהם שלושה ילדים: טוהר, טל ואהבה. טוביה בילה את רוב חייו במחיצתם של ילדים והורים, ולדבריו: "הורים הם ילדים שיש להם ילדים". בתרמילו אלפי הופעות והצגות שבהן הוא מעניק לילדים ערכים בדרכים חווייתיות. מתוך ניסיונו ואמונתו שאב השראה לספר זה.

אנו מאחלים לכם הנאה רבה מקריאת הספר

להפתעות, לתגובות ולרכישת ספרים נוספים, אתם מוזמנים להצטרף לטוביה טוויג ברשתות החברתיות.

לקלמן, קרנף צעיר, יש משהו שהוא הגאווה הכי גדולה שלו וגם הבעיה הכי קשה שלו – הקרן שעל אפו. היא כל כך מרשימה ויפה, שהציידים רוצים אותה ומוכנים לעשות הכול כדי להשיג אותה. מפגש מקרי עם זלדה הזיקית מוביל לפתרון יצירתי, שבזכותו יכול קלמן להמשיך בחייו בלי פחד. דרך הסיפור נפגש הקורא הצעיר עם סוגיה מורכבת ומאתגרת – כיצד להישאר מי שאנחנו ולעשות את מה שאוהבים, תוך מציאת דרכים יצירתיות להתגבר על אבני נגף ומכשולים בחיים.

קלמן הקנף בלי קרן על האף הוא ספרה הרביעי של בלינדה בן-עטר-קוטלר, מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ועובדת בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים. בלינדה פועלת למען זכויות בעלי חיים שהיא מאוד אוהבת, ומקדישה משאבים רבים מחייה למען חינוך והגברת המודעות לאיכות הסביבה, ולשמירה על כדור הארץ.

כל רווחי הספר מיועדים לארגונים הפועלים להצלתם של הקרנפים.

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר..."

נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר. הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא. סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה. נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים, אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד, לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר: אני יודע יותר..."

הַאִם בְּלַיְלָה גָּשׁוּם גַּם הַחֹשֶׁךְ נִרְטָב, וּמִי מַסִּיעַ אֶת הָעֲנָנִים בַּסְּתָו? מָה דּוֹחֵף אֶת הַגַּלִּים אֶל הַחוֹף, וְאֵיזוֹ מִין מִלָּה זֹאת "נוֹף"? אֵיפֹה הָיִיתִי כְּשֶׁאִמָּא עוֹד לֹא נוֹלְדָה, וּמָתַי סָבְתָא בִּכְלָל הָיְתָה יַלְדָּה? מָתַי מַפְסִיקִים לִהְיוֹת יֶלֶד וְנִהְיִים מְבֻגָּר, וְהַאִם מָחָר הַכֹּל יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר?

הספר נודד עם הדמיון של עידן, הילד שפשוט רוצה לדעת הכול על העולם. לפעמים התשובות פשוטות, ולפעמים צריך לדמיין אותן...

עירית רוזנשיין פרידמן, נשואה לרוני, ואימא של עידן, אלמוג ואביב. הספר נולד משאלות אמיתיות ששאל בנה הבכור.

ליבי אקסלרוד שנקרמן, נשואה לרון, ואימא של תום ואור. מעצבת ביום ומאיירת חלומות בלילה.

"עַצְלָן! עַצְלָן, עַצְללללָן... אַתָּה כָּאן?!" "מָה? מִי זֶה?" הִתְעוֹרַרְתִּי בְּבֶהָלָה מִצְּעָקָה שֶׁחָדְרָה לִי לְתוֹךְ הַשֵּׁנָה. "עַצְלָן... הַצִּי... הַצִּילוּ!" אָמְנָם הַשְּׁמִיעָה שֶׁלִּי לֹא מִי-יוֹדֵעַ-מָה-טוֹבָה, אֲבָל הָיָה קָשֶׁה לִטְעוֹת, מִישֶׁהוּ הָיָה בְּצָרוֹת!

חייו של עצי העצלן היו פשוטים ורגועים (בעיקר ישנוניים מאוד) עד שיום אחד צעקה לעזרה מעירה אותו משנתו... הסיפור מדגים בפני הקורא הצעיר כיצד נחישות וחברות מסייעות להתגבר על פחדים ולמצוא פתרון לסכנה קרבה, תוך גילוי תעצומות נפש וכישורים חבויים.

עצלן חבל על הזמן הוא ספרה החמישי של בלינדה בן-עטר-קוטלר, מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ועובדת בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים. בלינדה מקדישה את חייה ומשאבים רבים בתחום החינוך להגברת המודעות למצבם הקשה של בעלי חיים בעולם, ופועלת מתוך אמונה שיש לשמור על הסביבה ועל הקיים למען הדורות הבאים.

"אני אוהבת אותך אהבת נפש," אומרת סבתא לנכדתה אביגיל. "אהבת נפש זה יותר מאהבה רגילה?" שואלת אביגיל.

כדי לענות על השאלה הזאת סבתא מקריאה לאביגיל מרשימותיה שבפנקסה הסודי.

"הסיפור נכתב עבור אביגיל, נכדתי," אומרת המחברת, "שאיני יכולה לפגוש לעיתים קרובות כי היא גרה בבריטניה, ומה שהניע אותי לכתיבתו הוא הגעגועים אליה והרצון להיות יותר בקרבתה. אני מקווה שקוראים נוספים, קטנים וגדולים, ייהנו מקריאתו."

זהו ספרה הראשון לילדים של ד"ר תמר נתנאל, חוקרת בתחום הביולוגיה ובעלת תואר שני בלימודי קולנוע. כעבודת גמר כתבה, ביימה והפיקה סרט קצר בשם "סימנים".

במהלך לימודי הקולנוע הכירה תמר את המאיירת והאנימטורית ורד אליעזרי גנשרוא. ורד ציירה את הסטורי-בורד לסרט הגמר של תמר. היה זה שיתוף הפעולה הראשון ביניהן. באמצעות המכחול מביעה ורד בכישרון ובהומור את התפעמותה מיופיו של הטקסט הכתוב.

בואו ללגום קפה עם אַלְמָז וללמוד על טקס הבּוּנָה האתיופי!

"ספרה של שרה הוא ספר חשוב שמספר את הנרטיב החיוני של קהילת ביתא ישראל מאתיופיה בישראל בצורה אותנטית וכנה. טקס הבונה הוא נדבך מושרש בתרבות האתיופית, בפרט בקרב יוצאי אתיופיה השוהים מחוץ לארצם, לרבות בישראל. באמצעות טקס עתיק יומין זה הם מנסים להראות את הקשר ההדוק בין בני משפחה, לשכנים ולתרבות. לכן שוזר הספר בתוכו את העבר המוחבא של דור שנולד לאחר גל המבצעים לישראל. בעדינות מעוררת השראה משרטט הספר את חוויותיהם של ישראלים יפי הבלורית ובעלי השיער המקורזל באמצעות טקס הבונה למען הדורות הבאים, ובעיקר למען הכרת האחר בתוכנו. אני ממליץ בפה מלא לקרוא ולהקריא את הספר לכל אחד ואחת מילדיכם". דני אדינו אבבה, עיתונאי ומחבר הספר "המסע לא תם"

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר, אב לשישה וסב לעשרה.

נועם אוהב לבלות עם הצעצועים שלו ולא מוכן לוותר עליהם גם בלילה. כשאימו יוצאת מהחדר, מפליג נועם לממלכת השינה, עולמם של הבובות והמשחקים. הלילה הזה הולך להיות שונה מהלילות שלפניו.

ממלכת השינה הוא סיפור פנטזיה על היקשרות הילד לחפצים ועל הסיטואציה המוכרת שבה ילדים ״גוררים״ צעצועים ופריטים שונים למיטה.

את הספר "ממלכת השינה", כתבה לי יאנג לאחר שהפכה לאם והבחינה בקשיי הירדמות של בנה הצעיר. דרך הספר, היא מצאה דרכים לעזור לו להירדם עם פחות בלאגן מסביב וללמד אותו שיעור חשוב על הירדמות עצמאית ושינה איכותית.

שממית קטנה עוברת עם הוריה לגור במקום חדש ומרוחק. השממית מתרגשת לקראת המעבר, היא שמחה ומצפה לו, אבל כמו בכל מעבר גדול, עולים גם קשיים. היא נאלצת לקבל החלטות לא פשוטות, להיפרד מדמויות אהובות ומסביבה מוכרת. ההורים מתווכים ומרככים עבורה את המעבר באמפתיה, מכילים את האי ודאות שהיא חשה ונותנים מקום לרגשותיה.

זהו סיפור רגיש המבטא מה שילדים רבים חשים לפני מעבר גדול, מאפשר תחושה של הזדהות ומובנות, ובכך יכול לסייע להפחית את החשש ואת החרדה מהלא נודע, הכרוכים בשינוי.

חגית צוקר היא פסיכולוגית חינוכית מומחית. הספר נכתב מתוך עיסוק אישי ומקצועי בחוויית הרילוקיישן, במהלך מעבר שעשתה עם משפחתה לאנגליה.