מהי תפרחת חיתולים?

אחת התופעות השכיחות ביותר אצל תינוקות ופעוטות היא תפרחת חיתולים. האזור האדום והמגורה גורם סבל וכאב רב לתינוק, שכמובן לא יודע להסביר את מצוקתו, ואילו ההורה נשאר פעמים רבות חסר אונים אל מול הבעיה.

התופעה שכיחה ביותר וכמעט כל תינוק יחווה אותה לפחות פעם אחת כל זמן שהוא עם חיתול. כדי לדעת כיצד ניתן לטפל בה בצורה הטובה ביותר, ואולי אף להימנע ממנה לחלוטין, הבאנו לפניכם את כל התשובות והפרטים החשובים שכדאי לדעת על תפרחת חיתולים ועל דרכי הטיפול בה.

מהי תפרחת חיתולים ומה ההבדל בינה לבין אדמומיות רגילה?

תפרחת חיתולים כשמה כן היא, אדמומיות, פריחה וגירוי באזור הישבן, איברי המין והירכיים הפנימיות של תינוק ואלו יכולים לגרום לגירויים, לשפשוף, לפצעים ולעיתים אף לחתכים ושריטות בעור. בעוד שהאדמומיות לרוב תיעלם בתוך כמה שעות ואפילו בין החלפת חיתול אחת לאחרת, תפרחת חיתולים אינה נעלמת בקלות והיא מפריעה לתינוק בעת משחק, אכילה, תנועה ואף שינה.

מהן הסיבות השונות לתופעה?

ישנן כמה סיבות שונות להופעת הגירוי והאדמומיות.

הראשונה היא המגע של עור התינוק העדין מטבעו, עם הפרשות כגון שתן, צואה ושלשול. הפרשות אלו מכילות חומרי גוף שונים אשר עשויים לגרום לעור לגירוי, וכאשר החיתול לא מוחלף בתדירות גבוהה, המגע הזה עשוי לגרום לתפרחת.

סיבה נוספת היא שפשוף של העור בבדים שונים ואף בחיתול עצמו. מכנסיים הדוקים מדי, חיתול מחומר שאינו נעים למגע התינוק וכדומה, יכולים אף הם להביא לגירוי ולאדמומיות.

עוד סיבה קשורה למגע עם משהו חיצוני, כגון: סבון חדש, בד מסוים, מרכך כביסה וכדומה. תפרחת כזו יכולה להיגרם רק ממגע של העור עם הדבר הזה.

יש תינוקות שסובלים מבעיות עור כמו אטופיק דרמטיטיס (אקזמה) או דרמטיטיס סבוריאית, והם יהיו רגישים יותר ומועדים יותר לסבול מתפרחת חיתולים.

גם זיהום פטרייתי (קנדידה) עלול לגרום לתפרחת חיתולים: אזור החיתול סגור, חמים ולח, ופטרייה שמתרבה בו גורמת לתפרחת עקשנית שלא חולפת בטיפול הרגיל. בזיהום כזה מטפלים במשחה נגד פטרייה, לפי הוראת הרופא/ה.

כמו כן, אם תינוקכם נוטל אנטיביוטיקה (שהשימוש בה משמיד חיידקים "רעים" בגוף, אך יחד איתם גם חיידקים "טובים") הגוף מועד יותר לזיהומים. בנוסף, האנטיביוטיקה מעלה את הסבירות לבעיות במעיים ולשלשול שהוא כאמור מגביר את הלחות באזור ולכן מגביר את הסיכוי לתפרחת.

איך מטפלים בתפרחת חיתולים?

אחת הדרכים למנוע תפרחת חיתולים וגם לטפל בה בצורה הטובה ביותר היא, להחליף חיתולים בתדירות גבוהה. לצמצם עד כמה שניתן את המגע של עור התינוק עם הפרשות הגוף השונות, וכך גם את מידת הלחות באזור.

בנוסף, רוחצים את התינוק כל יום (אבל לא יותר מפעמיים ביום, כדי שהעור לא יתייבש), ומנקים את אזור החיתול במים או במגבונים ללא בישום וללא אלכוהול – בלי סבון, תחליב או קצף אמבט, שעלולים לגרות את העור. מייבשים את האזור בעדינות, בטפיחות, ומאפשרים מדי פעם זמן ללא חיתול כלל.

בשלב ההחתלה מומלץ למרוח שכבה של משחת מחסום, שמגינה על העור מפני הלחות – למשל משחה עם תחמוצת אבץ (זינק) או וזלין, או משחת החתלה טבעית. מורחים על עור נקי ויבש, ואפשר להשתמש בה בכל החתלה גם כדי למנוע את הבעיה.

חשוב לפנות לרופא/ה אם התפרחת לא חולפת או מחמירה אחרי יומיים-שלושה של טיפול, אם היא מתפשטת לאזורים אחרים, אם מופיעים פצעים מוגלתיים, מפרישים או עם גלדים, אם התינוק נראה סובל מאוד – או אם יש לו גם חום. בתינוק מתחת לגיל 3 חודשים, כל חום של 38 מעלות ומעלה מחייב פנייה דחופה לרופא. הרופא/ה יוכל/תוכל לבדוק ולהעריך את חומרת הבעיה, ולרשום משחות טיפוליות – למשל משחה נגד פטרייה – במידת הצורך.

תפרחת חיתולים היא אומנם תופעה שכיחה ומוכרת אשר חולפת תוך מספר ימים, אך תמיד מומלץ לנסות להימנע ממנה עד כמה שניתן ולא להניח לפעוט או לתינוק לסבול ממנה.

קרדיט תמונה pixabay