גני ילדים במעלה מכמש

גן רשמי: לפי חוק לימוד חובה, מוסד חינוך רשמי הוא מוסד ”מוחזק על ידי המדינה, או על ידי רשות חינוך מקומית“ (סעיף 1). החוק מזכה ב”חינוך חינם במוסד חינוך רשמי“ את מי שחל עליו לימוד חובה (סעיף 6), ולימוד החובה מתחיל בגיל 3. חוק לימוד חובה בכל זכות

גן מוכר שאינו רשמי: מוסד חינוך שאינו רשמי, ש”השר הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, שהוא מוסד חינוך מוכר“ (חוק לימוד חובה, סעיף 1). החובה בחוק היא שהילד ”ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר“ (סעיף 4) — וגן מוכר שאינו רשמי עומד בה. חוק חינוך ממלכתי מסמיך את השר לקבוע תנאים ”להנהלתם, לפיקוח עליהם ולתמיכת המדינה בתקציביהם, אם השר יחליט על התמיכה ובמידה שיחליט“ (סעיף 11). חוק חינוך ממלכתי בכל זכות

הזרם: חינוך ממלכתי הוא, בלשון חוק חינוך ממלכתי, ”חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית הלימודים, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה“; ממלכתי דתי הוא ”חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית“ (סעיף 1). ”חרדי“ אינו מוגדר בחוק — זו יחידת הפיקוח שהמאגר רושם לגן.

מה זה לא אומר: המעמד והזרם מתארים מי מחזיק בגן ובאיזו תכנית — לא את איכותו. והרשימה כוללת רק גנים הרשומים במשרד החינוך: גן פרטי שאינו בפיקוח המשרד לא מופיע בה.