"אִמָּא, בָּלַעְתִּי אֶת הַכַּדּוּר לְבַד. זֶה הָיָה מַמָּשׁ אֲבָל מַמָּשׁ פָּשׁוּט".

זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל אוֹגִי, יַלְדָּה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לִבְלֹעַ כַּדּוּר בַּבֹּקֶר. אוֹגִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן לְמַסָּע מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא הוּמוֹר, מַסָּע שֶׁנּוֹתֵן הַשְׁרָאָה לִילָדִים שֶׁמִּתְקַשִּׁים בִּמְשִׂימוֹת שׁוֹנוֹת.

הַמִפְלָצוֹן עוֹבֵר מַסַּע  – הוּא לוֹמֵד שֶׁמֻּתָּר לְפַחֵד  וּמֵבִין אֶת תַּפְקִיד הַפַּחַד וְכֵיצַד הוּא עוֹזֵר לוֹ. טֹהַר מַעֲנִיקָה לַמִּפְלָצוֹן כֵּלִים לְחִבּוּק הַפַּחַד וּלְהִתְמוֹדְדוּת אִתּוֹ, בְּעֶזְרַת מִפְלָצוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ מִפְלֶצֶת הָאוֹר, מִפְלֶצֶת הָאַהֲבָה, מִפְלַץ הַצְּחוֹק וְעוֹד. בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּר לוֹמְדִים הַיְּלָדִים לָקַחַת אַחְרָיוּת, לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמָם וְלַעֲזֹר לְמִפְלְצוֹן הַפַּחַד שֶׁבָּהֶם לְהֵרָגַע. הַסֵּפֶר גַּם כּוֹלֵל בּוֹנְנוּת (מֵדִיטַצְיַת) מִפְלָצוֹת לְרֹגַע וּלְבִטָּחוֹן.

טוביה טוויג נולד למנשה ולדיאנה טוויג בשנת 1979 בישראל. הוא נשוי ללימור ולהם שלושה ילדים: טוהר, טל ואהבה. טוביה בילה את רוב חייו במחיצתם של ילדים והורים, ולדבריו: "הורים הם ילדים שיש להם ילדים". בתרמילו אלפי הופעות והצגות שבהן הוא מעניק לילדים ערכים בדרכים חווייתיות. מתוך ניסיונו ואמונתו שאב השראה לספר זה.

אנו מאחלים לכם הנאה רבה מקריאת הספר

להפתעות, לתגובות ולרכישת ספרים נוספים, אתם מוזמנים להצטרף לטוביה טוויג ברשתות החברתיות.

״לכל ההורים בעולם יש בלב אהבה לילדיהם - כולם!״

קנאת אחים ותחרות על תשומת לב ההורים הן מהנושאים החשובים ביותר בהתפתחות הרגשית של הילד. כבר בתקופת התנ״ך הבינו את המשמעות העמוקה של קנאה, הבאה לידי ביטוי בסיפורים על קין והבל, יצחק ועשיו, וגם יוסף ואחיו. עטרה, בכתיבתה המיוחדת, מצליחה להעביר את חשיבות הנושא ומציעה את דרך השיתוף כגורם מחנך וחשוב, בהפיכת הקנאה לחיבור הילד הבכור כעוזר ושומר על אחיו התינוק: ״כולם בירכו אותי כי אני הבכור, ואמרו שמעכשיו יש לי על מי לשמור״.

עמיר ברסקי פסיכולוג - מדריך / מטפל משפחתי

זהו ספרה השני של עטרה אמיר-לזרוביץ והוא המשך הספר האח, נולד לי אח! ספר זה מספר על התקופה החשובה והמשמעותית ביותר העוסקת בהתרחבות המשפחה. בספר הראשון מתוארת הציפייה של האח הגדול להולדת אחיו עד לרגע המשמח של לידת אחיו התינוק. הספר השני מתאר את אכזבתו של האח הבכור, כשהוא מתחיל להבין את הקשיים והוויתורים שלהם נדרש כילד ״גדול״. בנקודת זמן זו, כמעט בכל משפחה, מתחילה מערכת יחסים בין האחים, והיא אשר תקבע, מן הסתם, את היחסים ביניהם גם בבגרותם.