ספרים לגיל הרך

זנבה של החולדה היה כה יפה ומרשים, והיא השוויצה בו ואף לגלגה על זנבותיהן של שאר החיות. בוקר אחד הכול השתנה.

עוד בהיותי ילד הרגשתי שונה, לא תמיד הגבתי בחיוב לחברה, אבל אהבתי לחיות תמיד ליוותה אותי והיא בעצם זו ששינתה אותי בבגרותי. היא לימדה אותי שאהבה היא כלי שמזרים טוב ומחבר אלינו את עולם החי. את ילדיי גידלתי על פי עיקרון זה. למדתי סיוע טיפולי בעזרת בעלי חיים, כדי להעביר מורשת זו לילדי ישראל באשר הם, שאהבה וכבוד מולידים איתם חיים יפים יותר.

בְּיוֹם חוֹרֶף גָּשׁוּם נוֹעַם בָּא מֵהַגַּן אֶל סַבְתָּא רִבְקָה וְסַבָּא אַרְנוֹן הַגַּנָּן... "סַבָּא, הִבְטַחְתָּ, הִבְטַחְתָּ שֶׁהַיּוֹם נִיסַּע לְטַיֵּיל עִם הַטְּרַקְטוֹר הָאָדוֹם".

סיפור ילדים משעשע ומחורז על נועם וסבא שלו אשר יוצאים לנסיעה בטרקטור האדום. הם נקלעים לצרה, אך בעזרת נחישות, התמדה ועזרה מחברים הם מצליחים לצאת מהבוץ (תרתי משמע). הספר כתוב בחן רב ומלווה באיורים הקסומים של המאיירת יונת קציר-גולן.

מחבר הספר, ארנון רביב, כותב זה שנים ספרי ילדים בחריזה והומור. ברשימת הספרים שכתב אפשר למצוא את "הכדור שהלך לטייל" (הוצאת ספריית הפועלים), "שק החלומות" (הוצאת עם עובד), "הצבעים של ניב" (הוצאת נרקיס).

האם לקבל את התכונות שנתן לנו הטבע? האם טוב להשתנות?

זוזו הזיקית יוצאת להרפתקה משעשעת ומפתיעה.

יחד עם חברה הטוב היא מגלה אוצר נפלא וצבעוני שהיה טמון בה כל הזמן.

זוזו מחליפה בגדים הוא סיפור על חברות אמיצה והדרך לקבל את מי שאנחנו.

. . .

יעקב אבימור, עורך דין במקצועו. השראתו נובעת משילוב התרבות הישראלית, האפריקאית והצרפתית. איש של דמיון, הרפתקאות ואתגרים. הוציא לאור שני ספרי שירה: ועקבותי אותיר בחול; את לי עוגן.

לקלמן, קרנף צעיר, יש משהו שהוא הגאווה הכי גדולה שלו וגם הבעיה הכי קשה שלו – הקרן שעל אפו. היא כל כך מרשימה ויפה, שהציידים רוצים אותה ומוכנים לעשות הכול כדי להשיג אותה. מפגש מקרי עם זלדה הזיקית מוביל לפתרון יצירתי, שבזכותו יכול קלמן להמשיך בחייו בלי פחד. דרך הסיפור נפגש הקורא הצעיר עם סוגיה מורכבת ומאתגרת – כיצד להישאר מי שאנחנו ולעשות את מה שאוהבים, תוך מציאת דרכים יצירתיות להתגבר על אבני נגף ומכשולים בחיים.

קלמן הקנף בלי קרן על האף הוא ספרה הרביעי של בלינדה בן-עטר-קוטלר, מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ועובדת בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים. בלינדה פועלת למען זכויות בעלי חיים שהיא מאוד אוהבת, ומקדישה משאבים רבים מחייה למען חינוך והגברת המודעות לאיכות הסביבה, ולשמירה על כדור הארץ.

כל רווחי הספר מיועדים לארגונים הפועלים להצלתם של הקרנפים.

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

כששאלו אותי, מאין צץ הרעיון לכתוב ספר שירים לילדים? התשובה הייתה ועודנה: הרעיון צץ מהצורך להעלות לכל קוראי הספר, הן לילדים והן להוריהם, חיוך גדול על הפנים. ואם אצליח לגרום לכך – ולו רק לאדם אחד, אז השגתי את מטרתי.

אור כהן, יליד 1984, עורך דין במקצועו. "ילד קטן חיוך גדול" הוא ספרו הראשון. את השירים כתב במהלך חמש השנים האחרונות. שירים שנכתבו מנקודת מבטו של ילד קטן, המתאר את החוויות היומיומיות, שכולנו חווינו בהיותנו קטנטנים, תמימים, עם חיוך גדול על הפנים.

שוני העורב נולד עם מום קטן בכנפו.

כיצד הוא מתמודד עם העניין?

איך מתייחסים אליו האחרים?

ומה עלינו ללמוד מכך?

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר, אב לשישה וסב לעשרה. בעבר מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

מספריו: נשיקה של נסיך, בלדה אורבנית, הולכים לאי־בוד, חברותא או מיתותא, הקרפדה אמרה תודה, החבר החדש של ניצן, מרדימים, סוס נדנדה, מתי כבר נגיע, הקש וגב הגמל, מגיעים לעמק השווה.

"אמִָּא, אֲנִי חִכִּיתִי לְזֶה כָּל הַיּוֹם, אֲנִי רוֹצָה עַכְשָׁיו סֻכָּרִיָּה, סֻכָּרִיָּה חֲדָשָׁה בְּצֶבַע אָדֹם."

"נעָֹה, אֲנִי מְבִינָה, אַךְ אֵין כָּאן חֲנוּת מַמְתָּקִים, יֵשׁ פֹּה אֲגַם וְדֶשֶׁא וּמִשְׂחָקִים..." אוּלַי נֵשֵׁב וּבְיַחַד נַחְשֹׁב מַה יַּעֲזֹר לָנוּ לְהַרְגִּישׁ יוֹתֵר טוֹב."