ספרים

רָאִיתִי בַּרְבּוּר עָשׂוּי מִטַּל נוֹפֵל וְדוּכִיפַת מִשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל עֲרָפֶל. רָאִיתִי טַוָּס עָשׂוּי מִבּוּעוֹת סַבּוֹן וְעָנָן שֶׁנִּרְאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ דֻּבּוֹן.

כל ילד יכול לשחק עם הדמיון שלו, ולעשות מה שהוא רוצה: ללכת, לרוץ, לעוף, לטוס ולהגיע לאן שבא לו. בספר הזה שיחקתי עימו גם אני. בחרתי מהזיכרון דברים שקרו באמת וכאלה שקרו בדמיון, ערבבתי חזק חזק, ומה שיצא הוא הספר ילד טוב קיבוץ. מקווה שתיהנו לקרוא אותו כמו שאני נהניתי לכתוב אותו.

הסיפור נכתב בהשראת המעשייה "החתול במגפיים" של האחים גרים. אי-לכך הבנת הסיפור לעומקו מצריכה היכרות מוקדמת עם מעשייה זו.

זהו סיפור על כלבלב שמנסה לחקות את המודל של החתול.

קריקט הכלבלב גדל בביתם של הזוג הצעיר מירה ויואב, והיה המאושר בכלבלבים: הם דאגו לכל צרכיו ועטפו אותו בכל הפינוקים האפשריים.

כעבור זמן מה נולד למירה ויואב תינוק, וכל תשומת ליבם עברה אל הרך הנולד. לראשונה בחייו חש קריקט דחוי ולא רצוי ונקלע למשבר. פעם אחת, כשנשאר לבדו בבית, הוא נתקל בספר המעשיות של האחים גרים ובסיפור "החתול במגפיים". הוא נזכר בפרטי הסיפור, ולאחר התבוננות ממושכת בתמונה של החתול המהודר בספר אמר לעצמו בהתלהבות: "אם החתול יכול, גם אני יכול!" קריקט החליט שיגיע לגדוּלה אפילו יותר מהחתול, הוא יהפוך למלך בעצמו ולא יסתפק בתפקיד היועץ הראשי של המלך. כשיגשים את חלומו כולם ישימו לב אליו, כולל הוריו המאמצים. קריקט מחליט לצאת מיד למסע לשם השגת מטרתו, כמובן לאחר שיצטייד בלבוש המתאים לכך.

במהלך המסע קריקט מתמודד עם קשיים רבים. בדרכו הוא נתקל בשש דמויות שונות: בנחש השחור, בארנב הלבן, בצב, ביונה, בדג הזהב ובחתול הג'ינג'י. בכולן הוא מנסה להיעזר, וכל אחת מהן תורמת את תרומתה למסע.

האם דרכו תצלח? האם ישיג את מטרתו ויגשים את חלומו? כדי לקבל את התשובות לשאלות האלה אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור עצמו.

האם לקבל את התכונות שנתן לנו הטבע? האם טוב להשתנות?

זוזו הזיקית יוצאת להרפתקה משעשעת ומפתיעה.

יחד עם חברה הטוב היא מגלה אוצר נפלא וצבעוני שהיה טמון בה כל הזמן.

זוזו מחליפה בגדים הוא סיפור על חברות אמיצה והדרך לקבל את מי שאנחנו.

. . .

יעקב אבימור, עורך דין במקצועו. השראתו נובעת משילוב התרבות הישראלית, האפריקאית והצרפתית. איש של דמיון, הרפתקאות ואתגרים. הוציא לאור שני ספרי שירה: ועקבותי אותיר בחול; את לי עוגן.

"אִמָּא, בָּלַעְתִּי אֶת הַכַּדּוּר לְבַד. זֶה הָיָה מַמָּשׁ אֲבָל מַמָּשׁ פָּשׁוּט".

זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל אוֹגִי, יַלְדָּה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לִבְלֹעַ כַּדּוּר בַּבֹּקֶר. אוֹגִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן לְמַסָּע מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא הוּמוֹר, מַסָּע שֶׁנּוֹתֵן הַשְׁרָאָה לִילָדִים שֶׁמִּתְקַשִּׁים בִּמְשִׂימוֹת שׁוֹנוֹת.

בדרכה לבית הספר מגלה הסנאית חמודית את הטבע הקסום ומזמרת בחרוזים ובצחוק. בסוף הדרך שמה לב הסנאית חמודית פעם אחר פעם ששכחה משהו חשוב בבית. אך היא לא מוותרת ולא מתייאשת, אלא פונה אחורנית, אוספת את מה ששכחה וממשיכה בדרכה בשירה חיננית.

בִּשְׁבִיל נֶהֱדָר, בֵּין עָלֶה לְפַרְפַּר, לְצַד כַּלָּנִית אַדְמוֹנִית, מְזַמֶּרֶת לָהּ לְבֵית הַסֵּפֶר הַסְּנָאִית חֲמוּדִית.

סיפור שובה־לב ומשעשע על סנאית טובת־לב, עצמאית ואופטימית. כיף לקריאה לילדים ולהורים, מתחילתו ועד סופו המפתיע.

איירה בחן ובתום נעמי הילבוך, בת תשע. יניב הילבוך הוא אבא של נעמי. זהו ספרם הראשון.

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר..."

נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר. הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא. סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה. נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים, אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד, לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר: אני יודע יותר..."

כששאלו אותי, מאין צץ הרעיון לכתוב ספר שירים לילדים? התשובה הייתה ועודנה: הרעיון צץ מהצורך להעלות לכל קוראי הספר, הן לילדים והן להוריהם, חיוך גדול על הפנים. ואם אצליח לגרום לכך – ולו רק לאדם אחד, אז השגתי את מטרתי.

אור כהן, יליד 1984, עורך דין במקצועו. "ילד קטן חיוך גדול" הוא ספרו הראשון. את השירים כתב במהלך חמש השנים האחרונות. שירים שנכתבו מנקודת מבטו של ילד קטן, המתאר את החוויות היומיומיות, שכולנו חווינו בהיותנו קטנטנים, תמימים, עם חיוך גדול על הפנים.

לסיפור מַתָּנָה קְטַנָּה-גְּדוֹלָה יש סיבה ומטרה: לענות על שאלות שמתרוצצות במוחה של ילדה קטנה וסקרנית: "איך נולדתי?" "איפה אבא?" "איך הגעתי לכאן?" הסיפור מתנה קטנה-גדולה עונה על צורך של אם יחידנית לספק תשובות טובות וברורות על תהליך ההפריה ועל מבנה המשפחה ולהעניק הזדמנות לשיחה פתוחה בין הורים לילדים, ועונה על צורך של ילדים להורים יחידנים בגילי הגן להבין את המשמעות של לגדול במשפחה אחרת.

על סוגי משפחות יש משפחות עם אבא ואימא, יש משפחות עם אבא ואבא, יש משפחות עם אימא ואימא, יש משפחות עם אימא אחת, ויש משפחות עם אבא אחד... מה שחשוב באמת לדעת הוא שבכל משפחה יש הרבה אהבה, והעיקר הוא הביחד!!!

בואו ללגום קפה עם אַלְמָז וללמוד על טקס הבּוּנָה האתיופי!

"ספרה של שרה הוא ספר חשוב שמספר את הנרטיב החיוני של קהילת ביתא ישראל מאתיופיה בישראל בצורה אותנטית וכנה. טקס הבונה הוא נדבך מושרש בתרבות האתיופית, בפרט בקרב יוצאי אתיופיה השוהים מחוץ לארצם, לרבות בישראל. באמצעות טקס עתיק יומין זה הם מנסים להראות את הקשר ההדוק בין בני משפחה, לשכנים ולתרבות. לכן שוזר הספר בתוכו את העבר המוחבא של דור שנולד לאחר גל המבצעים לישראל. בעדינות מעוררת השראה משרטט הספר את חוויותיהם של ישראלים יפי הבלורית ובעלי השיער המקורזל באמצעות טקס הבונה למען הדורות הבאים, ובעיקר למען הכרת האחר בתוכנו. אני ממליץ בפה מלא לקרוא ולהקריא את הספר לכל אחד ואחת מילדיכם". דני אדינו אבבה, עיתונאי ומחבר הספר "המסע לא תם"

"אמא הבינה שלצור קשה להמתין עד שרצונו יתממש,

אז חשבה איך תוכל לעזור כדי שלא יתייאש.

בצהריים אחרי הגן הם יצאו להתבונן בצמחים,

ואמא הסבירה שכמו בטבע, כך גם בחיים..."

הנעליים מרחוב בלום-בלום הוא ספר פנטזיה מרהיב ומאויר, החושף לראשונה נקודת מבט ייחודית, שבה הנעל של "סינדרלה", הקלסיקה שהפכה להיות חלק מעולם הדמיון של כולנו, מגיעה לבית ברחוב בלום-בלום לחפש את אחותה התאומה, וכאן מתחילה ההרפתקה...

ויקטוריה אדלר-שרון, אחות בכירה בהכשרתה, בעלת תואר שני בניהול שירותי הבריאות, סופרת ומשוררת שפרסמה עד היום ארבעה ספרים למבוגרים: דם כחול אדום; כרישים ערים גם בלילה; קצרצרים; חוזה חדש לחיים. מקום זמן להיות – ספר שירה המתכתב עם צילומים מהעולם הגדול, בשיתוף עם בעלה, הצלם נסים שרון. אלבום שירים מ.ז.ל (מקום זמן להיות) בשיתוף עם נורית האן זיגלר, זמרת, יוצרת.

צבי פדלמן, בוגר מכללת ויצ"ו חיפה במסלול תקשורת חזותית, שימש כארט דירקטור בכיר במשרדי פרסום. עיצב ואייר למעלה מארבע מאות ספרים, מעצב תפאורות לתיאטרון, ומציג בתערוכות בארץ ובעולם איורים היפר-ריאליסטים.