ספרים לגיל הרך

"אני אוהבת אותך אהבת נפש," אומרת סבתא לנכדתה אביגיל. "אהבת נפש זה יותר מאהבה רגילה?" שואלת אביגיל.

כדי לענות על השאלה הזאת סבתא מקריאה לאביגיל מרשימותיה שבפנקסה הסודי.

"הסיפור נכתב עבור אביגיל, נכדתי," אומרת המחברת, "שאיני יכולה לפגוש לעיתים קרובות כי היא גרה בבריטניה, ומה שהניע אותי לכתיבתו הוא הגעגועים אליה והרצון להיות יותר בקרבתה. אני מקווה שקוראים נוספים, קטנים וגדולים, ייהנו מקריאתו."

זהו ספרה הראשון לילדים של ד"ר תמר נתנאל, חוקרת בתחום הביולוגיה ובעלת תואר שני בלימודי קולנוע. כעבודת גמר כתבה, ביימה והפיקה סרט קצר בשם "סימנים".

במהלך לימודי הקולנוע הכירה תמר את המאיירת והאנימטורית ורד אליעזרי גנשרוא. ורד ציירה את הסטורי-בורד לסרט הגמר של תמר. היה זה שיתוף הפעולה הראשון ביניהן. באמצעות המכחול מביעה ורד בכישרון ובהומור את התפעמותה מיופיו של הטקסט הכתוב.

סדרת ביטויים, ניבים, אמרות ופתגמים - בהנגשה לילדים

מה קרה לגמל כאשר נוסף רק עוד קש אחד למשא שעל גבו? כיצד שֵׁרֵת הדוב המאולף את בעליו? מי הם הַהֲדוּרִים וכיצד מיישרים אותם?

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר אב לשישה וסב לעשרה. בעבר מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

"עַצְלָן! עַצְלָן, עַצְללללָן... אַתָּה כָּאן?!" "מָה? מִי זֶה?" הִתְעוֹרַרְתִּי בְּבֶהָלָה מִצְּעָקָה שֶׁחָדְרָה לִי לְתוֹךְ הַשֵּׁנָה. "עַצְלָן... הַצִּי... הַצִּילוּ!" אָמְנָם הַשְּׁמִיעָה שֶׁלִּי לֹא מִי-יוֹדֵעַ-מָה-טוֹבָה, אֲבָל הָיָה קָשֶׁה לִטְעוֹת, מִישֶׁהוּ הָיָה בְּצָרוֹת!

חייו של עצי העצלן היו פשוטים ורגועים (בעיקר ישנוניים מאוד) עד שיום אחד צעקה לעזרה מעירה אותו משנתו... הסיפור מדגים בפני הקורא הצעיר כיצד נחישות וחברות מסייעות להתגבר על פחדים ולמצוא פתרון לסכנה קרבה, תוך גילוי תעצומות נפש וכישורים חבויים.

עצלן חבל על הזמן הוא ספרה החמישי של בלינדה בן-עטר-קוטלר, מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ועובדת בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים. בלינדה מקדישה את חייה ומשאבים רבים בתחום החינוך להגברת המודעות למצבם הקשה של בעלי חיים בעולם, ופועלת מתוך אמונה שיש לשמור על הסביבה ועל הקיים למען הדורות הבאים.

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

סיפור עלילה מחורז, המתעל את רגשות העצבות אשר חוֹוִים כולנו, ובכלל זה גם ילדינו הרכים, במצבי אי־הצלחה ואכזבות שונות במהלך חיינו. על פני תפיסתו של מר יאוש, המשתדל לקבל בהכנעה את כישלונותינו בהגשמת חלומות, מציג הספר את חלופת התקווה בפיה של גברת יהב, המעודדת התחזקות והגבָּרַת ביטחון עצמי למען שיפור ותיקון ומציאת מוצא. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השלישי בסדרת ספריו החדשה בין חיוך לחינוך.