ספרים לגיל הרך

זהו סיפורו של גיא, המתמודד עם טיקים שבאים והולכים, לפעמים תנועות ולפעמים קולות שיכולים להיות לא נעימים ובמצבים הכי לא מתאימים. גיא לומד בהדרגה איך לשלוט בטיקים, כך שלא יפריעו לו יותר מדי, ולא מאפשר להם לנהל אותו. הוא ישמח ללמד גם אתכם!

להחזיק ת'טיק נועד לשקף את חוויית ההתמודדות היומיומית של ילדים ומתבגרים עם טיקים: אובדן השליטה בגוף, תגובות המשפחה, החברים והסביבה והשפעה על הדימוי העצמי. לצד האתגרים הנלווים לטיקים מדגים הספר את כוחותיו של גיא, גיבור הסיפור, ואת הכלים המסייעים לו בהתמודדותו. בכך הוא מעודד לאמץ נקודת מבט אופטימית בהתמודדות עם טיקים. הספר כולל גם מדריך טיקים מעשי, ייחודי מסוגו, לסיוע והכוונה של הורים ואנשי טיפול, המלווים ילדים ומתבגרים המתמודדים עם טיקים, וכן כולל מידע מרוכז לגבי מרכזי סיוע וטיפול בארץ.

הילה בר יפעת – פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכותרפיסטית ממוקדת. עבדה במרפאת טורט וטיקים בבית החולים “שניידר” כמתמחה, ולאחר מכן כאחראית הצוות הפסיכולוגי במרפאה. מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת, אוניברסיטת בר אילן.

ד”ר שרון צימרמן ברנר – פסיכולוגית שיקומית מומחית ומדריכה ב- CBT , מרצה לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. ייסדה וניהלה את מרפאת טורט וטיקים ב“שניידר”. נמנית עם כותבי קווי ההנחיה האירופיים לטיפול התנהגותי בתסמונת טורט.

"זהו ספר ראשון מסוגו בעברית ובכלל, המציג התייחסות מרעננת לטיפול ולהתמודדות עם טיקים. המחברות מביאות עימן ניסיון קליני מבוסס רב שנים, ונותר רק להודות להן על נכונותן לשתף בידע". ענת אימבר, ועד הפעולה לקידום הטיפול בטיקים ובתסמונת טורט בישראל

"ספר ייחודי המציג בשפה מובנת מה ניתן לעשות בטיפול התנהגותי על מנת לשפר את ההתמודדות עם טיקים. כלי חשוב בידי מטפלים, הורים והילדים עצמם לחיים שלמים יותר". ד"ר מיכאל רוטשטיין, נוירולוג ומנהל המרפאה להפרעות תנועה בילדים, ביה"ח דנה דואק

הַמִפְלָצוֹן עוֹבֵר מַסַּע  – הוּא לוֹמֵד שֶׁמֻּתָּר לְפַחֵד  וּמֵבִין אֶת תַּפְקִיד הַפַּחַד וְכֵיצַד הוּא עוֹזֵר לוֹ. טֹהַר מַעֲנִיקָה לַמִּפְלָצוֹן כֵּלִים לְחִבּוּק הַפַּחַד וּלְהִתְמוֹדְדוּת אִתּוֹ, בְּעֶזְרַת מִפְלָצוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ מִפְלֶצֶת הָאוֹר, מִפְלֶצֶת הָאַהֲבָה, מִפְלַץ הַצְּחוֹק וְעוֹד. בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּר לוֹמְדִים הַיְּלָדִים לָקַחַת אַחְרָיוּת, לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמָם וְלַעֲזֹר לְמִפְלְצוֹן הַפַּחַד שֶׁבָּהֶם לְהֵרָגַע. הַסֵּפֶר גַּם כּוֹלֵל בּוֹנְנוּת (מֵדִיטַצְיַת) מִפְלָצוֹת לְרֹגַע וּלְבִטָּחוֹן.

טוביה טוויג נולד למנשה ולדיאנה טוויג בשנת 1979 בישראל. הוא נשוי ללימור ולהם שלושה ילדים: טוהר, טל ואהבה. טוביה בילה את רוב חייו במחיצתם של ילדים והורים, ולדבריו: "הורים הם ילדים שיש להם ילדים". בתרמילו אלפי הופעות והצגות שבהן הוא מעניק לילדים ערכים בדרכים חווייתיות. מתוך ניסיונו ואמונתו שאב השראה לספר זה.

אנו מאחלים לכם הנאה רבה מקריאת הספר

להפתעות, לתגובות ולרכישת ספרים נוספים, אתם מוזמנים להצטרף לטוביה טוויג ברשתות החברתיות.

הסיפור נכתב בהשראת המעשייה "החתול במגפיים" של האחים גרים. אי-לכך הבנת הסיפור לעומקו מצריכה היכרות מוקדמת עם מעשייה זו.

זהו סיפור על כלבלב שמנסה לחקות את המודל של החתול.

קריקט הכלבלב גדל בביתם של הזוג הצעיר מירה ויואב, והיה המאושר בכלבלבים: הם דאגו לכל צרכיו ועטפו אותו בכל הפינוקים האפשריים.

כעבור זמן מה נולד למירה ויואב תינוק, וכל תשומת ליבם עברה אל הרך הנולד. לראשונה בחייו חש קריקט דחוי ולא רצוי ונקלע למשבר. פעם אחת, כשנשאר לבדו בבית, הוא נתקל בספר המעשיות של האחים גרים ובסיפור "החתול במגפיים". הוא נזכר בפרטי הסיפור, ולאחר התבוננות ממושכת בתמונה של החתול המהודר בספר אמר לעצמו בהתלהבות: "אם החתול יכול, גם אני יכול!" קריקט החליט שיגיע לגדוּלה אפילו יותר מהחתול, הוא יהפוך למלך בעצמו ולא יסתפק בתפקיד היועץ הראשי של המלך. כשיגשים את חלומו כולם ישימו לב אליו, כולל הוריו המאמצים. קריקט מחליט לצאת מיד למסע לשם השגת מטרתו, כמובן לאחר שיצטייד בלבוש המתאים לכך.

במהלך המסע קריקט מתמודד עם קשיים רבים. בדרכו הוא נתקל בשש דמויות שונות: בנחש השחור, בארנב הלבן, בצב, ביונה, בדג הזהב ובחתול הג'ינג'י. בכולן הוא מנסה להיעזר, וכל אחת מהן תורמת את תרומתה למסע.

האם דרכו תצלח? האם ישיג את מטרתו ויגשים את חלומו? כדי לקבל את התשובות לשאלות האלה אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור עצמו.

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

רָאִיתִי בַּרְבּוּר עָשׂוּי מִטַּל נוֹפֵל וְדוּכִיפַת מִשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל עֲרָפֶל. רָאִיתִי טַוָּס עָשׂוּי מִבּוּעוֹת סַבּוֹן וְעָנָן שֶׁנִּרְאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ דֻּבּוֹן.

כל ילד יכול לשחק עם הדמיון שלו, ולעשות מה שהוא רוצה: ללכת, לרוץ, לעוף, לטוס ולהגיע לאן שבא לו. בספר הזה שיחקתי עימו גם אני. בחרתי מהזיכרון דברים שקרו באמת וכאלה שקרו בדמיון, ערבבתי חזק חזק, ומה שיצא הוא הספר ילד טוב קיבוץ. מקווה שתיהנו לקרוא אותו כמו שאני נהניתי לכתוב אותו.

רחל שדה היא משוררת ומורה. הוציאה לאור כבר חמישה ספרי שירה; זהו ספרה השני לילדים. בספר זה היא רוקמת מערכת יחסים מופלאה ומיוחדת בין שני ילדים, חברות אמיתית המתריסה נגד כל גזענות ושוני, שיכולים לחצוץ ביניהם.

 "לדן שיער צהבהב כזהב, תלתלים מעטרים את פניו. דנה שחומה ומתוקה כממרח שוקולד, גם נולדה שנה לפניו."

"אמא הבינה שלצור קשה להמתין עד שרצונו יתממש,

אז חשבה איך תוכל לעזור כדי שלא יתייאש.

בצהריים אחרי הגן הם יצאו להתבונן בצמחים,

ואמא הסבירה שכמו בטבע, כך גם בחיים..."