ספרים

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

סיפור עלילה מחורז, המתעל את רגשות העצבות אשר חוֹוִים כולנו, ובכלל זה גם ילדינו הרכים, במצבי אי־הצלחה ואכזבות שונות במהלך חיינו. על פני תפיסתו של מר יאוש, המשתדל לקבל בהכנעה את כישלונותינו בהגשמת חלומות, מציג הספר את חלופת התקווה בפיה של גברת יהב, המעודדת התחזקות והגבָּרַת ביטחון עצמי למען שיפור ותיקון ומציאת מוצא. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השלישי בסדרת ספריו החדשה בין חיוך לחינוך.

ספר זה הוא חלק מפעילות ענפה של המרכז החינוכי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, אשר בבסיסו עומד מודל הדיאלוג החינוכי בשעת משבר, שמתווך את חוויית האשפוז לילד והוריו באופן מקצועי, מיטבי ומדויק, ומשמש כלי תומך להכנת ילדים צעירים לקראת הליך רפואי.

הסיפור מסייע להפיג תחושות של אי ודאות וחשש, ובעיקר מאפשר לילדים לגלות בעצמם את הכוח הפנימי להתמודד עם מצבים חדשים ולהפוך את חוויית האשפוז לחוויית צמיחה.

היפי וציפי באות מעולמות אחרים לחלוטין, והן לכאורה שונות לגמרי זו מזו: האחת מתעופפת ממקום למקום, האחרת כמעט לא זזה ממקומה. האחת קטנטנה וזריזה, האחרת כבדה ומסורבלת. זו חיה בשמים, וזו רובצת רוב הזמן במים... מה קורה כששתיים כאלה נפגשות? מה יחשבו וכיצד ינהגו כשיגלו את ההבדלים שביניהן?

''כל אחד הוא קצת שונה'' נכתב בתגובה לסיפורים הרבים על דחיית השונה, חרמות, עלבונות, גזענות וחוסר סובלנות, הנשמעים רבות בסביבתנו, בארץ ובעולם; וכן בהתייחס לקושי בקבלה עצמית, הדחקת הרצונות האמיתיים והניסיונות המתישים של ילדים ומבוגרים "למצוא את עצמם" ולהרגיש ביטחון, אהבה ושייכות בעולם הביקורתי והשיפוטי שסביבם. קריאה, הבנה והפנמה חוזרות של סיפור זה והמסרים שבו יקלו את תהליך קבלת האחר ויעזרו לכל אחד מאתנו לקבל ולאהוב את עצמו כפי שהוא, תוך מתן כבוד ועזרה לאחרים. הסיפור אמנם נכתב לילדים, אך המסר הקיים בו נכון לכולנו. תמיד.

שלכם, בשמחה ובאהבה אלון קכל

ניתן להיעזר בספר זה ובשאלות המופיעות בסופו על מנת: 1. ללמד את הילד לקבל את האחר בלי להגדירו כטוב או כרע. 2.  ללמד את הילד לקבל את עצמו כשונה, לעתים, מהאחרים, בלי שיחוש לא שייך או פחות טוב.

ד"ר אלון קכל הוא אב לשני בנים, בעל תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת תל-אביב ותואר דוקטור לרפואה מהטכניון.

“אֲנִי תַּפּוּז מֵאָה אָחוּז, לְכָל מִלָּה אֶמְצָא חָרוּז.”

התפוז שלנו הוא לא רק כתום, עגול וטעים – הוא גם נבון ובעל תושייה יוצאת דופן! ריחו המתוק מושך את תשומת ליבן של חיות היער. האם יצליח מר תפוז להימלט מהן?

סיפור משעשע וכתוב בחרוזים שדרכו יגלו הילדים את המאפיינים של פירות ההדר, יפגשו חיות מגוונות, וילמדו להפעיל חשיבה יצירתית ולא להתייאש באף מצב.

ענת ברקוביץ (2001) היא סטודנטית ומדריכה באתר הפרדסנות ע”ש מינקוב. את ההשראה לכתיבת התפוז המתגלגל קיבלה מן הילדים שבאים  לבקר במוזיאון ולומדים על פירות ההדר. זהו ספרה הראשון.

סדרת ביטויים, ניבים, אמרות ופתגמים - בהנגשה לילדים

מה קרה לגמל כאשר נוסף רק עוד קש אחד למשא שעל גבו? כיצד שֵׁרֵת הדוב המאולף את בעליו? מי הם הַהֲדוּרִים וכיצד מיישרים אותם?

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר אב לשישה וסב לעשרה. בעבר מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

לא תמיד אנחנו אוהבים לעשות את כל מה שמבקשים מאיתנו. מאיה לא אוהבת להתרחץ – זה יכול לקרות גם במשפחות טובות. אבל ההורים של מאיה מצאו דרך יצירתית כדי לשנות את דעתה.

זהו ספר הילדים הראשון של צביקה גנדלמן, מחבר רב המכר בהוצאת אמזון  Wait For Me Here (בעברית: חשיבה מנצחת).

בואו ללגום קפה עם אַלְמָז וללמוד על טקס הבּוּנָה האתיופי!

"ספרה של שרה הוא ספר חשוב שמספר את הנרטיב החיוני של קהילת ביתא ישראל מאתיופיה בישראל בצורה אותנטית וכנה. טקס הבונה הוא נדבך מושרש בתרבות האתיופית, בפרט בקרב יוצאי אתיופיה השוהים מחוץ לארצם, לרבות בישראל. באמצעות טקס עתיק יומין זה הם מנסים להראות את הקשר ההדוק בין בני משפחה, לשכנים ולתרבות. לכן שוזר הספר בתוכו את העבר המוחבא של דור שנולד לאחר גל המבצעים לישראל. בעדינות מעוררת השראה משרטט הספר את חוויותיהם של ישראלים יפי הבלורית ובעלי השיער המקורזל באמצעות טקס הבונה למען הדורות הבאים, ובעיקר למען הכרת האחר בתוכנו. אני ממליץ בפה מלא לקרוא ולהקריא את הספר לכל אחד ואחת מילדיכם". דני אדינו אבבה, עיתונאי ומחבר הספר "המסע לא תם"