ספרים לגיל הרך

היפי וציפי באות מעולמות אחרים לחלוטין, והן לכאורה שונות לגמרי זו מזו: האחת מתעופפת ממקום למקום, האחרת כמעט לא זזה ממקומה. האחת קטנטנה וזריזה, האחרת כבדה ומסורבלת. זו חיה בשמים, וזו רובצת רוב הזמן במים... מה קורה כששתיים כאלה נפגשות? מה יחשבו וכיצד ינהגו כשיגלו את ההבדלים שביניהן?

''כל אחד הוא קצת שונה'' נכתב בתגובה לסיפורים הרבים על דחיית השונה, חרמות, עלבונות, גזענות וחוסר סובלנות, הנשמעים רבות בסביבתנו, בארץ ובעולם; וכן בהתייחס לקושי בקבלה עצמית, הדחקת הרצונות האמיתיים והניסיונות המתישים של ילדים ומבוגרים "למצוא את עצמם" ולהרגיש ביטחון, אהבה ושייכות בעולם הביקורתי והשיפוטי שסביבם. קריאה, הבנה והפנמה חוזרות של סיפור זה והמסרים שבו יקלו את תהליך קבלת האחר ויעזרו לכל אחד מאתנו לקבל ולאהוב את עצמו כפי שהוא, תוך מתן כבוד ועזרה לאחרים. הסיפור אמנם נכתב לילדים, אך המסר הקיים בו נכון לכולנו. תמיד.

שלכם, בשמחה ובאהבה אלון קכל

ניתן להיעזר בספר זה ובשאלות המופיעות בסופו על מנת: 1. ללמד את הילד לקבל את האחר בלי להגדירו כטוב או כרע. 2.  ללמד את הילד לקבל את עצמו כשונה, לעתים, מהאחרים, בלי שיחוש לא שייך או פחות טוב.

ד"ר אלון קכל הוא אב לשני בנים, בעל תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת תל-אביב ותואר דוקטור לרפואה מהטכניון.

שממית קטנה עוברת עם הוריה לגור במקום חדש ומרוחק. השממית מתרגשת לקראת המעבר, היא שמחה ומצפה לו, אבל כמו בכל מעבר גדול, עולים גם קשיים. היא נאלצת לקבל החלטות לא פשוטות, להיפרד מדמויות אהובות ומסביבה מוכרת. ההורים מתווכים ומרככים עבורה את המעבר באמפתיה, מכילים את האי ודאות שהיא חשה ונותנים מקום לרגשותיה.

זהו סיפור רגיש המבטא מה שילדים רבים חשים לפני מעבר גדול, מאפשר תחושה של הזדהות ומובנות, ובכך יכול לסייע להפחית את החשש ואת החרדה מהלא נודע, הכרוכים בשינוי.

חגית צוקר היא פסיכולוגית חינוכית מומחית. הספר נכתב מתוך עיסוק אישי ומקצועי בחוויית הרילוקיישן, במהלך מעבר שעשתה עם משפחתה לאנגליה.

“עיניים גדולות”, מה בדיוק זה אומר? תולה מחליטה לצאת ולברר...

שירה בז, אמא ל-3, פסיכותרפיסטית, מדריכת הורים, מטפלת רגשית הנעזרת בבעלי חיים וגם כותבת, עד היום למגירה, סיפורים קצרים ולעיתים שירה. הכל בהשראת ילדיה וסביבתה הקרובה וגם בהשראת המשפחות הרבות אותן פגשה בעבודתה.

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר..."

נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר. הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא. סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה. נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים, אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד, לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר: אני יודע יותר..."

“אֲנִי תַּפּוּז מֵאָה אָחוּז, לְכָל מִלָּה אֶמְצָא חָרוּז.”

התפוז שלנו הוא לא רק כתום, עגול וטעים – הוא גם נבון ובעל תושייה יוצאת דופן! ריחו המתוק מושך את תשומת ליבן של חיות היער. האם יצליח מר תפוז להימלט מהן?

סיפור משעשע וכתוב בחרוזים שדרכו יגלו הילדים את המאפיינים של פירות ההדר, יפגשו חיות מגוונות, וילמדו להפעיל חשיבה יצירתית ולא להתייאש באף מצב.

ענת ברקוביץ (2001) היא סטודנטית ומדריכה באתר הפרדסנות ע”ש מינקוב. את ההשראה לכתיבת התפוז המתגלגל קיבלה מן הילדים שבאים  לבקר במוזיאון ולומדים על פירות ההדר. זהו ספרה הראשון.

נועם אוהב לבלות עם הצעצועים שלו ולא מוכן לוותר עליהם גם בלילה. כשאימו יוצאת מהחדר, מפליג נועם לממלכת השינה, עולמם של הבובות והמשחקים. הלילה הזה הולך להיות שונה מהלילות שלפניו.

ממלכת השינה הוא סיפור פנטזיה על היקשרות הילד לחפצים ועל הסיטואציה המוכרת שבה ילדים ״גוררים״ צעצועים ופריטים שונים למיטה.

את הספר "ממלכת השינה", כתבה לי יאנג לאחר שהפכה לאם והבחינה בקשיי הירדמות של בנה הצעיר. דרך הספר, היא מצאה דרכים לעזור לו להירדם עם פחות בלאגן מסביב וללמד אותו שיעור חשוב על הירדמות עצמאית ושינה איכותית.