ספרים

שממית קטנה עוברת עם הוריה לגור במקום חדש ומרוחק. השממית מתרגשת לקראת המעבר, היא שמחה ומצפה לו, אבל כמו בכל מעבר גדול, עולים גם קשיים. היא נאלצת לקבל החלטות לא פשוטות, להיפרד מדמויות אהובות ומסביבה מוכרת. ההורים מתווכים ומרככים עבורה את המעבר באמפתיה, מכילים את האי ודאות שהיא חשה ונותנים מקום לרגשותיה.

זהו סיפור רגיש המבטא מה שילדים רבים חשים לפני מעבר גדול, מאפשר תחושה של הזדהות ומובנות, ובכך יכול לסייע להפחית את החשש ואת החרדה מהלא נודע, הכרוכים בשינוי.

חגית צוקר היא פסיכולוגית חינוכית מומחית. הספר נכתב מתוך עיסוק אישי ומקצועי בחוויית הרילוקיישן, במהלך מעבר שעשתה עם משפחתה לאנגליה.

רָאִיתִי בַּרְבּוּר עָשׂוּי מִטַּל נוֹפֵל וְדוּכִיפַת מִשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל עֲרָפֶל. רָאִיתִי טַוָּס עָשׂוּי מִבּוּעוֹת סַבּוֹן וְעָנָן שֶׁנִּרְאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ דֻּבּוֹן.

כל ילד יכול לשחק עם הדמיון שלו, ולעשות מה שהוא רוצה: ללכת, לרוץ, לעוף, לטוס ולהגיע לאן שבא לו. בספר הזה שיחקתי עימו גם אני. בחרתי מהזיכרון דברים שקרו באמת וכאלה שקרו בדמיון, ערבבתי חזק חזק, ומה שיצא הוא הספר ילד טוב קיבוץ. מקווה שתיהנו לקרוא אותו כמו שאני נהניתי לכתוב אותו.

הַמִפְלָצוֹן עוֹבֵר מַסַּע  – הוּא לוֹמֵד שֶׁמֻּתָּר לְפַחֵד  וּמֵבִין אֶת תַּפְקִיד הַפַּחַד וְכֵיצַד הוּא עוֹזֵר לוֹ. טֹהַר מַעֲנִיקָה לַמִּפְלָצוֹן כֵּלִים לְחִבּוּק הַפַּחַד וּלְהִתְמוֹדְדוּת אִתּוֹ, בְּעֶזְרַת מִפְלָצוֹת טוֹבוֹת, כְּמוֹ מִפְלֶצֶת הָאוֹר, מִפְלֶצֶת הָאַהֲבָה, מִפְלַץ הַצְּחוֹק וְעוֹד. בְּאֶמְצָעוּת הַסִּפּוּר לוֹמְדִים הַיְּלָדִים לָקַחַת אַחְרָיוּת, לְהַרְגִּיעַ אֶת עַצְמָם וְלַעֲזֹר לְמִפְלְצוֹן הַפַּחַד שֶׁבָּהֶם לְהֵרָגַע. הַסֵּפֶר גַּם כּוֹלֵל בּוֹנְנוּת (מֵדִיטַצְיַת) מִפְלָצוֹת לְרֹגַע וּלְבִטָּחוֹן.

טוביה טוויג נולד למנשה ולדיאנה טוויג בשנת 1979 בישראל. הוא נשוי ללימור ולהם שלושה ילדים: טוהר, טל ואהבה. טוביה בילה את רוב חייו במחיצתם של ילדים והורים, ולדבריו: "הורים הם ילדים שיש להם ילדים". בתרמילו אלפי הופעות והצגות שבהן הוא מעניק לילדים ערכים בדרכים חווייתיות. מתוך ניסיונו ואמונתו שאב השראה לספר זה.

אנו מאחלים לכם הנאה רבה מקריאת הספר

להפתעות, לתגובות ולרכישת ספרים נוספים, אתם מוזמנים להצטרף לטוביה טוויג ברשתות החברתיות.

לסיפור מַתָּנָה קְטַנָּה-גְּדוֹלָה יש סיבה ומטרה: לענות על שאלות שמתרוצצות במוחה של ילדה קטנה וסקרנית: "איך נולדתי?" "איפה אבא?" "איך הגעתי לכאן?" הסיפור מתנה קטנה-גדולה עונה על צורך של אם יחידנית לספק תשובות טובות וברורות על תהליך ההפריה ועל מבנה המשפחה ולהעניק הזדמנות לשיחה פתוחה בין הורים לילדים, ועונה על צורך של ילדים להורים יחידנים בגילי הגן להבין את המשמעות של לגדול במשפחה אחרת.

על סוגי משפחות יש משפחות עם אבא ואימא, יש משפחות עם אבא ואבא, יש משפחות עם אימא ואימא, יש משפחות עם אימא אחת, ויש משפחות עם אבא אחד... מה שחשוב באמת לדעת הוא שבכל משפחה יש הרבה אהבה, והעיקר הוא הביחד!!!

לא תמיד אנחנו אוהבים לעשות את כל מה שמבקשים מאיתנו. מאיה לא אוהבת להתרחץ – זה יכול לקרות גם במשפחות טובות. אבל ההורים של מאיה מצאו דרך יצירתית כדי לשנות את דעתה.

זהו ספר הילדים הראשון של צביקה גנדלמן, מחבר רב המכר בהוצאת אמזון  Wait For Me Here (בעברית: חשיבה מנצחת).

אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת מִתְהַלֵּךְ יְצוּר קָסוּם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם וְלֵב עָצוּם וּמֵאָז שֶׁהָיִיתִי קָטָן קָטָן הוּא נִמְצָא לְצִדִּי כָּל הַזְּמַן

הספר מתי גם לי יצמח זנב? מציג את הקשר המיוחד שנרקם בין תינוקות לכלבים שאיתם הם גדלים. בחן רב, בפשטות ובהומור מתוארות חוויותיו של תינוק עם הכלב שלו, והאהבה הגדולה ביניהם. זה הוא ספרה הראשון של דנה סידור, מפתחת הדרכה ומרצה למיומנויות תקשורת.

לקלמן, קרנף צעיר, יש משהו שהוא הגאווה הכי גדולה שלו וגם הבעיה הכי קשה שלו – הקרן שעל אפו. היא כל כך מרשימה ויפה, שהציידים רוצים אותה ומוכנים לעשות הכול כדי להשיג אותה. מפגש מקרי עם זלדה הזיקית מוביל לפתרון יצירתי, שבזכותו יכול קלמן להמשיך בחייו בלי פחד. דרך הסיפור נפגש הקורא הצעיר עם סוגיה מורכבת ומאתגרת – כיצד להישאר מי שאנחנו ולעשות את מה שאוהבים, תוך מציאת דרכים יצירתיות להתגבר על אבני נגף ומכשולים בחיים.

קלמן הקנף בלי קרן על האף הוא ספרה הרביעי של בלינדה בן-עטר-קוטלר, מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית ועובדת בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים. בלינדה פועלת למען זכויות בעלי חיים שהיא מאוד אוהבת, ומקדישה משאבים רבים מחייה למען חינוך והגברת המודעות לאיכות הסביבה, ולשמירה על כדור הארץ.

כל רווחי הספר מיועדים לארגונים הפועלים להצלתם של הקרנפים.

סיפור ילדים קלאסי ומרגש בסגנון ספרי הילדים הטובים שגדלנו עליהם. עמליה וישי הם ילדים למשפחה, המחנכת את ילדיה לערכים. תקציב המשפחה המוגבל אינו מונע מהילדים את אושרם, שכן הם מכינים את הצעצועים שלהם במו ידיהם. ביתם מצוי בשכנות לחנות צעצועים, הנראית לילדים כגן עדן עתיר בצעצועים נחשקים. בעל החנות מאפשר להם לשחק בחנותו. יום אחד נרכשת הבובה האהובה על עמליה בידי ילדה אחרת, ולבה נחמץ.

מתוך הסיפור:

עֲמַלְיָה נֶעֶצְבָה מְאֹד. הִיא לָקְחָה בְּיָדֶיהָ אֶת הַבֻּבָּה, חִבְּקָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה! וְגַם חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ בַּחֲנוּת! וְקוֹרְאִים לָהּ דּוֹרִית". הִתְרַעֲמָה עִדִּית וְקָרְאָה: "מַה פִּתְאֹם! זֹאת בֻּבָּה חֲדָשָׁה, לֹא מְשֻׁמֶּשֶׁת, הִיא לֹא הָיְתָה שֶׁל אַף אֶחָד, וְעַכְשָׁיו הִיא רַק שֶׁלִּי!" "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה!" קָרְאָה שׁוּב עֲמַלְיָה.

סיפור מקסים, המציג זוויות ראייה שונות ומעוררות מחשבה.

ד"ר עיינה פרידמן, אמנית רב־תחומית ואוצרת תערוכות אמנות. זהו ספר הילדים ה־12 שלה, והחמישי בהוצאת אוריון.

זנבה של החולדה היה כה יפה ומרשים, והיא השוויצה בו ואף לגלגה על זנבותיהן של שאר החיות. בוקר אחד הכול השתנה.

עוד בהיותי ילד הרגשתי שונה, לא תמיד הגבתי בחיוב לחברה, אבל אהבתי לחיות תמיד ליוותה אותי והיא בעצם זו ששינתה אותי בבגרותי. היא לימדה אותי שאהבה היא כלי שמזרים טוב ומחבר אלינו את עולם החי. את ילדיי גידלתי על פי עיקרון זה. למדתי סיוע טיפולי בעזרת בעלי חיים, כדי להעביר מורשת זו לילדי ישראל באשר הם, שאהבה וכבוד מולידים איתם חיים יפים יותר.