ספרים

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

רגעים שקטים, רק אני והיא בלי הפרעות. במקומות הכי יפים בפארק הירקון ובים של תל אביב, המון צבעים וחיות. זה הטיול היומי שלי עם מילה, הבת שלי, אחרי שהיא מסיימת את הגן.

מה גרם לי בגיל 34 , כשאני נשוי פלוס ילדה בת שנתיים ועוד תינוק בדרך לכתוב ספר ילדים? זה היה רגע כזה של השראה, באחד הערבים כשהשכבתי את מילה לישון. בין אם את הספר יקרא אדם אחד או עשרת אלפים איש, זו המזכרת שאני רוצה שתהיה לה.

תיהנה ותהיה #אבמעורב טל דם ארי

סיפור עלילה מחורז, המתעל את רגשות העצבות אשר חוֹוִים כולנו, ובכלל זה גם ילדינו הרכים, במצבי אי־הצלחה ואכזבות שונות במהלך חיינו. על פני תפיסתו של מר יאוש, המשתדל לקבל בהכנעה את כישלונותינו בהגשמת חלומות, מציג הספר את חלופת התקווה בפיה של גברת יהב, המעודדת התחזקות והגבָּרַת ביטחון עצמי למען שיפור ותיקון ומציאת מוצא. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, השלישי בסדרת ספריו החדשה בין חיוך לחינוך.

"אִמָּא, בָּלַעְתִּי אֶת הַכַּדּוּר לְבַד. זֶה הָיָה מַמָּשׁ אֲבָל מַמָּשׁ פָּשׁוּט".

זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל אוֹגִי, יַלְדָּה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לִבְלֹעַ כַּדּוּר בַּבֹּקֶר. אוֹגִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן לְמַסָּע מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא הוּמוֹר, מַסָּע שֶׁנּוֹתֵן הַשְׁרָאָה לִילָדִים שֶׁמִּתְקַשִּׁים בִּמְשִׂימוֹת שׁוֹנוֹת.

"לגלעד החמוד חלום ישן, תמיד רצה הוא חבר קטן...". כך נפתח המסע של גלעד בחיפושו אחר חיית מחמד המסע אינו פשוט, רצוף אתגרים, תובנות וכשלונות, אך גלעד אינו ילד שיוותר. כיצד יתייחסו הוריו של גלעד לחלומו? האם ישיג את מבוקשו? מה למד במהלך מסעו?

נעמה רוט, מטפלת באמנות, מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ אפיקים, נכון לעכשיו בלי חיית מחמד. זהו ספרה הראשון.

"פִּתְאוֹם נִתְקַלְתִּי בְּבֶטֶן עֲנָקִית. הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי גָּבוֹהַּ וְרָאִיתִי אִישׁ גָּדוֹל בְּמִכְנָסַיִם אֲדֻמִּים. זֶה הִזְכִּיר לִי מְאוֹד טִיטוּל שֶׁל תִּינוֹק, אָז אָמַרְתִּי לוֹ: "תִּזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּפֹּל". הוּא הִסְתַּכֵּל עָלַי בְּמַבָּט רְצִינִי וְכוֹעֵס, וּקְצָת חָשַׁשְׁתִּי לְהַרְגִּיז אוֹתוֹ, אָז הִתְחַבֵּאתִי בַּמִּזְוָדָה שֶׁלּוֹ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע, וְכָכָה הִגַּעְתִּי לְטוֹקְיוֹ, בִּירַת יַפָּן".