ספרים

"לגלעד החמוד חלום ישן, תמיד רצה הוא חבר קטן...". כך נפתח המסע של גלעד בחיפושו אחר חיית מחמד המסע אינו פשוט, רצוף אתגרים, תובנות וכשלונות, אך גלעד אינו ילד שיוותר. כיצד יתייחסו הוריו של גלעד לחלומו? האם ישיג את מבוקשו? מה למד במהלך מסעו?

נעמה רוט, מטפלת באמנות, מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ אפיקים, נכון לעכשיו בלי חיית מחמד. זהו ספרה הראשון.

ספר זה הוא חלק מפעילות ענפה של המרכז החינוכי במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, אשר בבסיסו עומד מודל הדיאלוג החינוכי בשעת משבר, שמתווך את חוויית האשפוז לילד והוריו באופן מקצועי, מיטבי ומדויק, ומשמש כלי תומך להכנת ילדים צעירים לקראת הליך רפואי.

הסיפור מסייע להפיג תחושות של אי ודאות וחשש, ובעיקר מאפשר לילדים לגלות בעצמם את הכוח הפנימי להתמודד עם מצבים חדשים ולהפוך את חוויית האשפוז לחוויית צמיחה.

זהו סיפורו של גיא, המתמודד עם טיקים שבאים והולכים, לפעמים תנועות ולפעמים קולות שיכולים להיות לא נעימים ובמצבים הכי לא מתאימים. גיא לומד בהדרגה איך לשלוט בטיקים, כך שלא יפריעו לו יותר מדי, ולא מאפשר להם לנהל אותו. הוא ישמח ללמד גם אתכם!

להחזיק ת'טיק נועד לשקף את חוויית ההתמודדות היומיומית של ילדים ומתבגרים עם טיקים: אובדן השליטה בגוף, תגובות המשפחה, החברים והסביבה והשפעה על הדימוי העצמי. לצד האתגרים הנלווים לטיקים מדגים הספר את כוחותיו של גיא, גיבור הסיפור, ואת הכלים המסייעים לו בהתמודדותו. בכך הוא מעודד לאמץ נקודת מבט אופטימית בהתמודדות עם טיקים. הספר כולל גם מדריך טיקים מעשי, ייחודי מסוגו, לסיוע והכוונה של הורים ואנשי טיפול, המלווים ילדים ומתבגרים המתמודדים עם טיקים, וכן כולל מידע מרוכז לגבי מרכזי סיוע וטיפול בארץ.

הילה בר יפעת – פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכותרפיסטית ממוקדת. עבדה במרפאת טורט וטיקים בבית החולים “שניידר” כמתמחה, ולאחר מכן כאחראית הצוות הפסיכולוגי במרפאה. מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת, אוניברסיטת בר אילן.

ד”ר שרון צימרמן ברנר – פסיכולוגית שיקומית מומחית ומדריכה ב- CBT , מרצה לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. ייסדה וניהלה את מרפאת טורט וטיקים ב“שניידר”. נמנית עם כותבי קווי ההנחיה האירופיים לטיפול התנהגותי בתסמונת טורט.

"זהו ספר ראשון מסוגו בעברית ובכלל, המציג התייחסות מרעננת לטיפול ולהתמודדות עם טיקים. המחברות מביאות עימן ניסיון קליני מבוסס רב שנים, ונותר רק להודות להן על נכונותן לשתף בידע". ענת אימבר, ועד הפעולה לקידום הטיפול בטיקים ובתסמונת טורט בישראל

"ספר ייחודי המציג בשפה מובנת מה ניתן לעשות בטיפול התנהגותי על מנת לשפר את ההתמודדות עם טיקים. כלי חשוב בידי מטפלים, הורים והילדים עצמם לחיים שלמים יותר". ד"ר מיכאל רוטשטיין, נוירולוג ומנהל המרפאה להפרעות תנועה בילדים, ביה"ח דנה דואק

"נָעִים לְהַכִּיר, קוֹרְאִים לִי עֵינָב, כֻּלָּם אוֹמְרִים לִי שֶׁאֲנִי כּוֹכָב. אֲנִי יֶלֶד שׁוֹנֶה, אַחֵר וּמְיֻחָד, לֹא דּוֹמֶה לְאַף אֶחָד...... אֲנִי גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִכָּל חֲבֵרַי, גָּדוֹל וְחָזָק מִבְּנֵי גִּילִי וּמֵאַחַי. אֲנִי מְדַבֵּר קְצָת אַחֶרֶת, נִרְאֶה קְצָת אַחֶרֶת וּבִכְלָל – מִתְנַהֵג בְּשִׁנּוּי אַדֶּרֶת. אֲנִי יֶלֶד עִם צְרָכִים מְיֻחָדִים, "אוֹטִיסְט"; כְּאִלּוּ כְּמוֹכֶם, אֲבָל עִם טְוִויסְט."

כך נפתח ספרה של רונית מידן, אימא של עינב, אשר אובחן בגיל שמונה על הרצף האוטיסטי. כחלק מהתמודדותו עם תחושת הבדידות שחווה, עינב יצר לעצמו חברים דמיוניים – דמויות שצייר, איתן הוא דיבר, צחק, כעס, דמיין. כמותו גם הדמויות מעט שונות, ייחודיות ובעלות מאפיינים ילדותיים. בעזרתן מציג הספר את מגוון ההתמודדויות והאתגרים, שעינב וילדים שכמותו חווים במהלך היומיום.

ספר הילדים הוא פרויקט ראשון במיזם המשפחתי אשר הוקם במטרה להעלות את המודעות לאוכלוסיית הילדים המיוחדים על הספקטרום האוטיסטי ובכלל, ולייצר היכרות נעימה עימם - ילדים "כוכבים" מקסימים, שונים וייחודיים, הנמצאים סביבנו וחיים בינינו.

“וְטַאי הַקְּטַנָּה רַק יָשְׁבָה וְחָשְׁבָה, מִמִּי אֲנִי צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה? הֲרֵי לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר רַע!”

ספר זה עוסק בערכים לילדים ומבוסס על התאוריות של אינטליגנציה רגשית, חברתית ומוסרית. המחברת מאמינה ביכולתם של הילדים ללמוד, ליישם ולהוביל לחברה מכילה וחומלת, אחראית, סולחת וישרה.

שושי סנדלר היא יועצת ארגונית במקצועה, שהובילה שינויים בתרבויות ארגוניות באמצעות עבודה על אמונות, על ערכים ועל התנהגויות.

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר..."

נועם הקטן מרגיש, שבכל יום שעובר הוא יודע יותר. הוא מגלה שדברים שאסור לו לעשות בבית, מותר לו אצל סבא וסבתא. סבא מספר לנועם סיפורים, וביחד הם עפים על כנפי הדמיון, עד הכוכבים ובחזרה. נועם לומד שבכל בית יש חוקים והרגלים אחרים, אבל מה שבטוח – בשני הבתים אוהבים אותו מאוד, לפחות כמו שהוא אוהב את הכלב הלבן והצמרירי שלו, "כדור".

"כל יום, כשאני קם בבוקר, אני לא אותו דבר: אני יודע יותר..."