ספרים לגיל הרך

סיפור עלילה מחורז המתייחס ברמיזה מחויכת לתשומת הלב, "התשומי" הניתנת לילדינו על ידי ההורים ושאר בני המשפחה, וזאת לרוב בחלוקה לא מאוזנת על פי צורכי בני הגילאים השונים. תינוק חדש במשפחה דורש כידוע טיפול רב ועלול לעורר באחיו הגדולים יותר תחושה שתשומת הלב שהיו רגילים אליה כילדים יחידים נגזלת מהם. "הגדול" מרגיש נפגע והמתח בבית עולה. בסיפורנו זה יוזמת ירדן; האחות הבכורה של התינוק נחומי, שיתוף בפעילות המשפחתית סביב צורכי התינוק החדש, ובכך נכללים שני הילדים בתשומת הלב שהוריהם מעניקים להם. בתכנונה של ירדן גם לבובתה יעלי יש תפקיד חשוב במסגרת זו! כך משתפרת המציאות המורכבת של "אי השוויון" בחלוקת "התשומי" בדרך אישית ויצירתית, הראויה לחיקוי של כולנו. זהו ספרו של היוצר אשר וינשטיין, הראשון במסגרת סדרת ספריו החדשה: בין חיוך לחינוך.

התייחסות מאת פרופ' קלודי טל

"חולקים את התשומי" מאת אשר וינשטיין, איורים יונת קציר, מתמקד בתגובותיה המגוונות של הילדה ירדן להולדת נחומי, אחיה התינוק. קשרים בין אחאים נמנים עם הקשרים המתמשכים והמורכבים שיש לבני אדם. אחים ואחיות הם מצד אחד מושא לתחרות, יריבות וקנאה ומצד שני מקור לתמיכה רגשית, למידה על החיים והרגשת שייכות. ילדים לומדים על קשרים עם קבוצת השווים גם מתוך התנסות באינטראקציות היומיומיות האינטנסיביות עם אחיהם ואחיותיהם. מה שקובע וחשוב הוא היחס של ההורים כלפי האחים ויותר מכך איך נתפס יחס זה על ידי האחים והאחיות. כדי להבטיח קשרים טובים בין אחים, יחס זה מוכרח להיתפס כהוגן על ידיהם. בנוסף, חשוב שההורים יכירו בקיומם של רגשות שליליים ויאפשרו את הבעתם. במקרה של הספר שלפנינו ירדן מחפשת דרכים "לפקח" על חלוקת תשומת לב ההורים ושל סבא וסבתא בינה לבין נחומי. לשם כך היא ממציאה "מכונת מדידה" של תשומת לב, בונה אותה בעזרת ההורים, סבא וסבתא, "מכונת מדידה"; שמתקבלת לשימוש על ידי ההורים.

שוני העורב נולד עם מום קטן בכנפו.

כיצד הוא מתמודד עם העניין?

איך מתייחסים אליו האחרים?

ומה עלינו ללמוד מכך?

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר, אב לשישה וסב לעשרה. בעבר מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

מספריו: נשיקה של נסיך, בלדה אורבנית, הולכים לאי־בוד, חברותא או מיתותא, הקרפדה אמרה תודה, החבר החדש של ניצן, מרדימים, סוס נדנדה, מתי כבר נגיע, הקש וגב הגמל, מגיעים לעמק השווה.

סיפור ילדים קלאסי ומרגש בסגנון ספרי הילדים הטובים שגדלנו עליהם. עמליה וישי הם ילדים למשפחה, המחנכת את ילדיה לערכים. תקציב המשפחה המוגבל אינו מונע מהילדים את אושרם, שכן הם מכינים את הצעצועים שלהם במו ידיהם. ביתם מצוי בשכנות לחנות צעצועים, הנראית לילדים כגן עדן עתיר בצעצועים נחשקים. בעל החנות מאפשר להם לשחק בחנותו. יום אחד נרכשת הבובה האהובה על עמליה בידי ילדה אחרת, ולבה נחמץ.

מתוך הסיפור:

עֲמַלְיָה נֶעֶצְבָה מְאֹד. הִיא לָקְחָה בְּיָדֶיהָ אֶת הַבֻּבָּה, חִבְּקָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה! וְגַם חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ בַּחֲנוּת! וְקוֹרְאִים לָהּ דּוֹרִית". הִתְרַעֲמָה עִדִּית וְקָרְאָה: "מַה פִּתְאֹם! זֹאת בֻּבָּה חֲדָשָׁה, לֹא מְשֻׁמֶּשֶׁת, הִיא לֹא הָיְתָה שֶׁל אַף אֶחָד, וְעַכְשָׁיו הִיא רַק שֶׁלִּי!" "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה!" קָרְאָה שׁוּב עֲמַלְיָה.

סיפור מקסים, המציג זוויות ראייה שונות ומעוררות מחשבה.

ד"ר עיינה פרידמן, אמנית רב־תחומית ואוצרת תערוכות אמנות. זהו ספר הילדים ה־12 שלה, והחמישי בהוצאת אוריון.

היפי וציפי באות מעולמות אחרים לחלוטין, והן לכאורה שונות לגמרי זו מזו: האחת מתעופפת ממקום למקום, האחרת כמעט לא זזה ממקומה. האחת קטנטנה וזריזה, האחרת כבדה ומסורבלת. זו חיה בשמים, וזו רובצת רוב הזמן במים... מה קורה כששתיים כאלה נפגשות? מה יחשבו וכיצד ינהגו כשיגלו את ההבדלים שביניהן?

''כל אחד הוא קצת שונה'' נכתב בתגובה לסיפורים הרבים על דחיית השונה, חרמות, עלבונות, גזענות וחוסר סובלנות, הנשמעים רבות בסביבתנו, בארץ ובעולם; וכן בהתייחס לקושי בקבלה עצמית, הדחקת הרצונות האמיתיים והניסיונות המתישים של ילדים ומבוגרים "למצוא את עצמם" ולהרגיש ביטחון, אהבה ושייכות בעולם הביקורתי והשיפוטי שסביבם. קריאה, הבנה והפנמה חוזרות של סיפור זה והמסרים שבו יקלו את תהליך קבלת האחר ויעזרו לכל אחד מאתנו לקבל ולאהוב את עצמו כפי שהוא, תוך מתן כבוד ועזרה לאחרים. הסיפור אמנם נכתב לילדים, אך המסר הקיים בו נכון לכולנו. תמיד.

שלכם, בשמחה ובאהבה אלון קכל

ניתן להיעזר בספר זה ובשאלות המופיעות בסופו על מנת: 1. ללמד את הילד לקבל את האחר בלי להגדירו כטוב או כרע. 2.  ללמד את הילד לקבל את עצמו כשונה, לעתים, מהאחרים, בלי שיחוש לא שייך או פחות טוב.

ד"ר אלון קכל הוא אב לשני בנים, בעל תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת תל-אביב ותואר דוקטור לרפואה מהטכניון.

יולי, ילדת טבע שאוהבת לצייר.

לקראת סוף היום היא רעבה ומבולבלת ואינה יודעת איזו מנה לבחור לארוחת הערב.

אבא טמיר, מטפל באמנות ובטבע מציע לסייע לה באמצעות שיח רגשי.

יולי מבינה ששיחה תוכל לעזור לה להכיל את הרגש ולהאכיל את הרעב בצורה מודעת וקשובה יותר לגופה ולרגשותיה. יחד הם יוצאים למסע דמיוני בו רגשות, טעמים וצבעים מתערבבים (סינסתזיה).

הנעליים מרחוב בלום-בלום הוא ספר פנטזיה מרהיב ומאויר, החושף לראשונה נקודת מבט ייחודית, שבה הנעל של "סינדרלה", הקלסיקה שהפכה להיות חלק מעולם הדמיון של כולנו, מגיעה לבית ברחוב בלום-בלום לחפש את אחותה התאומה, וכאן מתחילה ההרפתקה...

ויקטוריה אדלר-שרון, אחות בכירה בהכשרתה, בעלת תואר שני בניהול שירותי הבריאות, סופרת ומשוררת שפרסמה עד היום ארבעה ספרים למבוגרים: דם כחול אדום; כרישים ערים גם בלילה; קצרצרים; חוזה חדש לחיים. מקום זמן להיות – ספר שירה המתכתב עם צילומים מהעולם הגדול, בשיתוף עם בעלה, הצלם נסים שרון. אלבום שירים מ.ז.ל (מקום זמן להיות) בשיתוף עם נורית האן זיגלר, זמרת, יוצרת.

צבי פדלמן, בוגר מכללת ויצ"ו חיפה במסלול תקשורת חזותית, שימש כארט דירקטור בכיר במשרדי פרסום. עיצב ואייר למעלה מארבע מאות ספרים, מעצב תפאורות לתיאטרון, ומציג בתערוכות בארץ ובעולם איורים היפר-ריאליסטים.

זנבה של החולדה היה כה יפה ומרשים, והיא השוויצה בו ואף לגלגה על זנבותיהן של שאר החיות. בוקר אחד הכול השתנה.

עוד בהיותי ילד הרגשתי שונה, לא תמיד הגבתי בחיוב לחברה, אבל אהבתי לחיות תמיד ליוותה אותי והיא בעצם זו ששינתה אותי בבגרותי. היא לימדה אותי שאהבה היא כלי שמזרים טוב ומחבר אלינו את עולם החי. את ילדיי גידלתי על פי עיקרון זה. למדתי סיוע טיפולי בעזרת בעלי חיים, כדי להעביר מורשת זו לילדי ישראל באשר הם, שאהבה וכבוד מולידים איתם חיים יפים יותר.

מתנה ליומולדת הוא ספר שירי-ילדוּת המאגדים בתוכם עולם מלא רגשות, תהיות ושעשועים, כמו שרק ילדים יודעים ואוהבים.

בתוך ההומור השופע והחרוזים המתגלגלים שבהם השירים כתובים, מוצאים ההורים גם זיכרונות מתוקים.

זהו ספרו הראשון של יוסי בן ארי, מהנדס בן ארבעים ותשע, נשוי לדקלה ואבא לשקד, תומר, עמית, אסף, איתי והילה.

קריאה מהנה!