ספרים

זהו סיפור אגדה קסום ומרגש, המתאר את מסעו של פלא החילזון. לפלא הקטן מטרה גדולה: למצוא חברה ולהקים משפחה. אך הדרך להשגת המטרה נראית רחוקה ובלתי אפשרית... האם יתייאש בדרך? האם יצליח להשיג את מטרתו?

כשיש לנו מטרה ברורה, נוכל לפעול כדי להגשים אותה ולהרגיש סיפוק ואושר. אך מה יקרה אם לא נגשים את המטרה? אולי תיפתחנה לפנינו דרכים חדשות, טובות יותר?

בסיפור פלא החילזון הילדים מזדהים עם הגיבור, הפועל למען השגת מטרתו ואגב כך מעשירים את הידע שלהם: לומדים על החילזון, עונת הסתיו, ימות השבוע ומושגי המרחב.

פֶּלֶא הָיָה אַמִּיץ, שׁוּם דָּבָר לֹא עָצַר אוֹתוֹ הוּא זָחַל וְזָחַל וְהִתְקַדֵּם כָּל כָּךְ לְאַט הַאִם יַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם? וְאֶת מִי יִפְגֹּשׁ בַּדֶּרֶךְ?

ליאת ביטון־פז היא סופרת ילדים, גננת ומורה. מובילה בארץ בפיתוח משחקים וסיפורים ממוחשבים לילדים באפליקציית "טייני טאפ". "אני רואה בכל ילד עולם ומלואו, ויוצרת סיפורים שנוגעים בליבו של הילד ועוזרים לו ולהוריו לגלות ולהעצים את הכוחות שבו".

סדרת ביטויים, ניבים, אמרות ופתגמים - בהנגשה לילדים

מה קרה לגמל כאשר נוסף רק עוד קש אחד למשא שעל גבו? כיצד שֵׁרֵת הדוב המאולף את בעליו? מי הם הַהֲדוּרִים וכיצד מיישרים אותם?

סבא מוטי שריד (הלוחש לנכדים) גמלאי, מוזיקאי, מחנך ומגשר אב לשישה וסב לעשרה. בעבר מורה למוזיקה, כורם, גנן ופסל חובב בגרוטאות ברזל.

נועם אוהב לבלות עם הצעצועים שלו ולא מוכן לוותר עליהם גם בלילה. כשאימו יוצאת מהחדר, מפליג נועם לממלכת השינה, עולמם של הבובות והמשחקים. הלילה הזה הולך להיות שונה מהלילות שלפניו.

ממלכת השינה הוא סיפור פנטזיה על היקשרות הילד לחפצים ועל הסיטואציה המוכרת שבה ילדים ״גוררים״ צעצועים ופריטים שונים למיטה.

את הספר "ממלכת השינה", כתבה לי יאנג לאחר שהפכה לאם והבחינה בקשיי הירדמות של בנה הצעיר. דרך הספר, היא מצאה דרכים לעזור לו להירדם עם פחות בלאגן מסביב וללמד אותו שיעור חשוב על הירדמות עצמאית ושינה איכותית.

סיפור ילדים קלאסי ומרגש בסגנון ספרי הילדים הטובים שגדלנו עליהם. עמליה וישי הם ילדים למשפחה, המחנכת את ילדיה לערכים. תקציב המשפחה המוגבל אינו מונע מהילדים את אושרם, שכן הם מכינים את הצעצועים שלהם במו ידיהם. ביתם מצוי בשכנות לחנות צעצועים, הנראית לילדים כגן עדן עתיר בצעצועים נחשקים. בעל החנות מאפשר להם לשחק בחנותו. יום אחד נרכשת הבובה האהובה על עמליה בידי ילדה אחרת, ולבה נחמץ.

מתוך הסיפור:

עֲמַלְיָה נֶעֶצְבָה מְאֹד. הִיא לָקְחָה בְּיָדֶיהָ אֶת הַבֻּבָּה, חִבְּקָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה! וְגַם חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ בַּחֲנוּת! וְקוֹרְאִים לָהּ דּוֹרִית". הִתְרַעֲמָה עִדִּית וְקָרְאָה: "מַה פִּתְאֹם! זֹאת בֻּבָּה חֲדָשָׁה, לֹא מְשֻׁמֶּשֶׁת, הִיא לֹא הָיְתָה שֶׁל אַף אֶחָד, וְעַכְשָׁיו הִיא רַק שֶׁלִּי!" "אֲנִי רָאִיתִי אוֹתָהּ רִאשׁוֹנָה!" קָרְאָה שׁוּב עֲמַלְיָה.

סיפור מקסים, המציג זוויות ראייה שונות ומעוררות מחשבה.

ד"ר עיינה פרידמן, אמנית רב־תחומית ואוצרת תערוכות אמנות. זהו ספר הילדים ה־12 שלה, והחמישי בהוצאת אוריון.

פּוּנְץ' וּבָּנָנָה רוֹצִים לַעֲזֹר לְכֻלָּם, לִהְיוֹת גִּבּוֹרֵי עָל וּלְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם, אַךְ הֵם מְגַלִּים "כִּי מִסְּבִיבֵנוּ קָרוֹב, קָרוֹב, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה טוֹב!"

"בִּמְקוֹם לְחַפֵּשׂ אֶת הָרָעִים, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב בְּכָל אֶחָד, וְאָז נִמְצָא בּוֹ גִּבּוֹר מְיֻחָד!"

טוביה טוויג נולד למנשה ולדיאנה טוויג בשנת 1979 בישראל. הוא נשוי ללימור ולהם שלושה ילדים: טוהר, טל ואהבה. טוביה בילה את רוב חייו במחיצתם של ילדים והורים, ולדבריו: "הורים הם ילדים שיש להם ילדים". בתרמילו אלפי הופעות והצגות שבהן הוא מעניק לילדים ערכים בדרכים חווייתיות. מתוך ניסיונו ואמונתו שאב השראה לספר זה.

אנו מאחלים לכם הנאה רבה מקריאת הספר

להפתעות, לתגובות ולרכישת ספרים נוספים, אתם מוזמנים להצטרף לטוביה טוויג ברשתות החברתיות.

בואו ללגום קפה עם אַלְמָז וללמוד על טקס הבּוּנָה האתיופי!

"ספרה של שרה הוא ספר חשוב שמספר את הנרטיב החיוני של קהילת ביתא ישראל מאתיופיה בישראל בצורה אותנטית וכנה. טקס הבונה הוא נדבך מושרש בתרבות האתיופית, בפרט בקרב יוצאי אתיופיה השוהים מחוץ לארצם, לרבות בישראל. באמצעות טקס עתיק יומין זה הם מנסים להראות את הקשר ההדוק בין בני משפחה, לשכנים ולתרבות. לכן שוזר הספר בתוכו את העבר המוחבא של דור שנולד לאחר גל המבצעים לישראל. בעדינות מעוררת השראה משרטט הספר את חוויותיהם של ישראלים יפי הבלורית ובעלי השיער המקורזל באמצעות טקס הבונה למען הדורות הבאים, ובעיקר למען הכרת האחר בתוכנו. אני ממליץ בפה מלא לקרוא ולהקריא את הספר לכל אחד ואחת מילדיכם". דני אדינו אבבה, עיתונאי ומחבר הספר "המסע לא תם"

זנבה של החולדה היה כה יפה ומרשים, והיא השוויצה בו ואף לגלגה על זנבותיהן של שאר החיות. בוקר אחד הכול השתנה.

עוד בהיותי ילד הרגשתי שונה, לא תמיד הגבתי בחיוב לחברה, אבל אהבתי לחיות תמיד ליוותה אותי והיא בעצם זו ששינתה אותי בבגרותי. היא לימדה אותי שאהבה היא כלי שמזרים טוב ומחבר אלינו את עולם החי. את ילדיי גידלתי על פי עיקרון זה. למדתי סיוע טיפולי בעזרת בעלי חיים, כדי להעביר מורשת זו לילדי ישראל באשר הם, שאהבה וכבוד מולידים איתם חיים יפים יותר.

"אִמָּא, בָּלַעְתִּי אֶת הַכַּדּוּר לְבַד. זֶה הָיָה מַמָּשׁ אֲבָל מַמָּשׁ פָּשׁוּט".

זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל אוֹגִי, יַלְדָּה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת לִבְלֹעַ כַּדּוּר בַּבֹּקֶר. אוֹגִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם וְאֶתְכֶן לְמַסָּע מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא הוּמוֹר, מַסָּע שֶׁנּוֹתֵן הַשְׁרָאָה לִילָדִים שֶׁמִּתְקַשִּׁים בִּמְשִׂימוֹת שׁוֹנוֹת.

רָאִיתִי בַּרְבּוּר עָשׂוּי מִטַּל נוֹפֵל וְדוּכִיפַת מִשְּׁאֵרִיּוֹת שֶׁל עֲרָפֶל. רָאִיתִי טַוָּס עָשׂוּי מִבּוּעוֹת סַבּוֹן וְעָנָן שֶׁנִּרְאֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ דֻּבּוֹן.

כל ילד יכול לשחק עם הדמיון שלו, ולעשות מה שהוא רוצה: ללכת, לרוץ, לעוף, לטוס ולהגיע לאן שבא לו. בספר הזה שיחקתי עימו גם אני. בחרתי מהזיכרון דברים שקרו באמת וכאלה שקרו בדמיון, ערבבתי חזק חזק, ומה שיצא הוא הספר ילד טוב קיבוץ. מקווה שתיהנו לקרוא אותו כמו שאני נהניתי לכתוב אותו.