אלה היה שם נפוץ בשנות החמישים, שקע לשפל סביב 1991, וחזר מאז לרמתו הראשונה ואף למעלה מכך: שנת השיא שלו היא 2021. זה הדפוס שחוזר בכל השמות ברשימה — הם דילגו על דור אחד.
יש כאן חוקיות מוכרת: השם של סבתא נשמע מיושן להורים שגדלו איתו, ומקסים לנכדים שלא. בין השיא הראשון לחזרה עוברים בערך שני דורות — מספיק זמן כדי שהשם יפסיק להיות «של מבוגרים» ויתחיל להיות «קלאסי».
אצל חלק מהשמות ברשימה פועל גם גורם אחר, דמוגרפי ולא אופנתי: קבוצות שבהן השמות המסורתיים מעולם לא ירדו גדלו מהר יותר מהממוצע. שני ההסברים אפשריים, והנתונים כאן לא מכריעים ביניהם.
איך נבחרו: שם נכנס אם קיבלו אותו לפחות 100 תינוקות בשנה בממוצע ב-1949–1958, ירד אחר כך לפחות למחצית מזה, וחזר בעשור האחרון לפחות ל-90% מרמתו המקורית וגם לפחות לכפליים מהשפל. את השפל אנחנו מחפשים בכל חלון של עשר שנים לאורך התקופה ולא מניחים מראש מתי הוא היה, כי שמות שונים שקעו בזמנים שונים. ירידה קלה ועלייה חזרה אינן «חזרה».