אספרגר אצל ילדים: איך מזהים בזמן ואיך מלווים מהלב?

מה זה בעצם אספרגר?

בעבר השתמשו במונח "אספרגר" כדי לתאר ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה – כאלו שמפגינים אינטליגנציה תקינה ולעיתים גבוהה, ושפה שוטפת, אך מתקשים בעיקר בהבנה ובניהול של תקשורת חברתית. כיום, לפי ההגדרה המקצועית, האבחנה אינה נפרדת אלא נכללת תחת המונח הרחב ASD – הספקטרום האוטיסטי. יחד עם זאת, המונח "אספרגר" עדיין נמצא בשימוש יומיומי ומתאר תבנית מאפיינים מוכרת: קושי בזיהוי רמזים חברתיים, הסתגלות לשינויים, ולעיתים רגישות חושית גבוהה או התמקדות באינטרסים מצומצמים.

סימנים שיכולים להופיע בגיל הרך ובילדות

הסימנים הראשונים לא תמיד ברורים ולעיתים מופיעים בהדרגה. ייתכן שהילד מתקשה ביצירת קשר עין, לא עונה לשמו או לא יוזם אינטראקציות עם ילדים אחרים. לעיתים ישנה העדפה ברורה לשגרה קבועה, עיסוק ממושך בתחומי עניין מאוד מסוימים או תגובתיות גבוהה לרעשים, למגע או לשינויים קטנים בסביבה. חלק מהילדים מפגינים גם קושי בהבנת רגשות או משחקי דמיון. לא כל סימן בודד מעיד על אספרגר, אבל כאשר ישנה חזרה על דפוסים כאלו לאורך זמן כדאי לפנות להערכה מקצועית.

אבחון: מתי ואיך?

במכבי, תהליך האבחון מתחיל לרוב אצל רופא הילדים, שמפנה במידת הצורך להמשך בירור אצל פסיכולוג התפתחותי או נוירולוג ילדים. האבחון כולל תשאול הורים, תצפיות, שימוש בשאלונים וכלים אבחוניים עדכניים. בנוסף, ניתן מענה במסגרת שירותי התפתחות הילד של מכבי, הכוללים הערכה רב-תחומית של אנשי מקצוע כמו קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים. אבחון מוקדם מאפשר להתחיל בתהליך תמיכה מותאם שיכול להשפיע בצורה משמעותית על ההתפתחות החברתית, הרגשית והלימודית של הילד.

איך נראית התמודדות יומיומית?

ההתמודדות משתנה מילד לילד, אבל עקרונות כלליים יכולים לסייע מאוד. סביבה רגועה, ברורה ויציבה עוזרת להפחית תחושת בלבול. הכנה מראש לפני שינויים כמו יציאה לטיול, ביקור אצל רופא או מעבר דירה יכולה להקל על ההסתגלות. ילדים עם אספרגר זקוקים לתיווך חברתי מהמבוגר הקרוב אליהם, כדי להבין מצבים חברתיים מורכבים וללמוד כיצד להגיב. חשוב לשים לב לרמת הרגישות החושית של הילד ולהתאים לו את הסביבה באופן שיאפשר לו ביטוי מיטבי, בלי הצפה. מסגרות חינוכיות משלבות עם גישה מותאמת יכולות לתרום מאוד לתחושת הביטחון העצמי שלהם וליכולת לפתח קשרים.

מה חשוב לדעת כהורה?

ההבנה שילדכם מאובחן עם אספרגר אינה עדות לכישלון חינוכי, אלא הזדמנות להתאים את ההורות לצרכים הייחודיים שלו. ילדים על הספקטרום מרגישים, מבינים, אוהבים ורוצים קשר בדיוק כמו כל ילד אחר, גם אם זה מתבטא באופן שונה. הידע והכלים שההורים רוכשים מאפשרים להם להפוך לדמויות מפתח בהתפתחות הילד ובסופו של דבר לבנות עבורו חיים מלאים ומשמעותיים. בנוסף, כדאי לזכור שהתהליך אינו רק של הילד אלא גם של ההורים, והוא מתבטא בטיפולים תומכים כמו (דיבור, עיסוק, פיזיותרפיה) מגיל 3–18. בנוסף לתמיכה להורים , ייעוץ רגשי וליווי מותאם.

לסיכום

ילדים עם אספרגר הם ילדים רגילים עם צרכים יוצאי דופן. הם יכולים לגדול להיות בני נוער עצמאיים, סטודנטים מצליחים ומבוגרים מתפקדים היטב, כל עוד הסביבה יודעת להסתכל בעיניים טובות, להבין את הרגישות ולתת מקום לכל מה שמיוחד בהם. ההורים הם השותפים הראשונים למסע הזה והוא יכול להיות מרגש, עמוק ומלא באהבה. ההכרה, התמיכה והנכונות ללמוד ולהתאים את הסביבה לצורכי הילד, הם אלה שעושים את ההבדל בין קושי לביטוי אישי מלא.